תאריך היעד הכושל
שנה ושלוש מערכות בחירות, וכשהמערכת הפוליטית של ישראל מתחילה לחמם מנועים לקראת מהלכי הסיפוח, השלט הפגום של "רמת טראמפ" בכבישי רמת הגולן הכבושה מזכיר שההנהגה הנוכחית חזקה בהצהרות, אבל חלשה בשלב הביצוע. הדד ליין שנישא כעת בפי כל, 1 ביולי, תאריך היעד שנתניהו דאג לעגן בהסכמים הקואליציוניים עם כחול לבן, נועד לאפשר לו לנצל את "חלון ההזדמנויות ההיסטורי" שלפני הבחירות לנשיאות בארצות הברית בנובמבר למהלך של החלת ריבונות בבקעת הירדן והגדה המערבית עם אור ירוק מהבית הלבן.
רק שככל שהדד ליין מתקרב, הולך ומתברר שהמהלך רחוק מלהיות בשל. הדרגים המקצועיים הרלוונטיים - במשרד המלחמה, החוץ, המשפטים ושב"כ בכלל לא נמצאים בתמונה, ואף פורום פוליטי או מדיני רלוונטי כמו הקבינט או ועדת חוץ וביטחון לא כונס עדיין כדי לדון בהערכות והשלכות.
ובינתיים, למרות ואולי בגלל העמימות המכוונת של נתניהו - הרעש הפוליטי המקומי והבינלאומי הולך ומתגבר מיום ליום: בכירי מועצת היישובים היהודיים מזדעקים נגד תוכנית טראמפ ומכנים אותה גרועה יותר מאוסלו, באיחוד האירופי מזהירים מסנקציות והשלכות; הפלסטינים מנתקים את התיאום הביטחוני; ומדינות ערב מעבירות מסרים בהולים לוושינגטון, בזמן שבכירי המפלגה הדמוקרטית מזהירים שסיפוח הוא הרה אסון ומזכירים שנובמבר מעבר לפינה וחילופי ממשל על השולחן.
נתניהו אמנם הכריז בשבוע שעבר שהמועד בתחילת יולי עומד בעינו, אבל מאז, רחובות ארצות הברית החלו לבעור מהפגנות ומחאות, והרוח הנושבת מהבית הלבן הצטננה. לכן, בשלב זה, העריכו אתמול בכירים בקואלציה, הדד ליין יהיה לכל היותר נקודת ההתחלה לתהליך ארוך ומורכב של דיונים וקבלת החלטות - יותר ענין של הצהרה.
הנהגת המתנחלים מסוכסכת ומפולגת, וכאב הראש מצד הימין לא הולך להיעלם, במיוחד כשנפתלי בנט, איילת שקד ובצלאל סמוטריץ' מתרגלים לספסלי האופוזיציה ומחפשים סיבות לקיומם. הרווח הפוליטי של נתניהו מכל המהלך יהיה מוטל בספק, שכן זה הקהל שאליו הוא מכוון מלכתחילה.
במקביל, בתוך הממשלה, הולך ומתפתח גם כאב ראש משמאל, עם בכירי העבודה וכחול לבן שמביעים התנגדות קולנית הולכת וגוברת למהלכים חד צדדיים.
באופן כללי, ברחבי המערכת הפוליטית והמדינית מתקשים מאוד לנתח את העתיד לבוא, אם בגלל מעטה הסודיות של נתניהו ואם בגלל אופיו הבלתי צפוי של טראמפ, שגם בימים רגילים קשה לחזות את צעדיו - בטח בעיצומה של הקורונה, יחד עם התפרצות הפגנות שכמותה ארצות הברית לא ידעה מזה עשרות שנים. גם כפל הקולות בין השגריר הפרו-מתנחלי פרידמן לחתן תכנית המאה ג'ארד קושנר נותן שוב את אותותיו ותורם לבלבול.
טראמפ דווקא ירצה לרצות ולחזק את תומכיו האוונגליסטיים ולהתניע בעזרת חברו הטוב נתניהו את הקמפיין. רק שמההצהרות גדולות על הסיפוח ועד לביצוע יש עדיין פער גדול ודרך ארוכה לעבור.
