הסיבות הפנימיות לדחיית הסיפוח
על אף שתוכנית הסיפוח של נתניהו לא הוצאה עד כה (4 ביולי) מסיבות מה לפועל, הויכוח עליה לא הפסיק וכל אחד מתנגד לתוכנית בדרך שלו. בדרך כלל הפרשנים הישראלים מתנגדים לתוכנית משום שהיא מהווה אתגר על הרכב האוכלוסין של יהודים בתוך הגבולות העתידיים שלה.
הם רוצים שטח רחב ככל שאפשר, עם מספר זעום ככל האפשר מהלא יהודים. אחת מהמתנגדים של התוכנית היא ד"ר דנה וולף שפרסמה את דעתה בווי.נט. ונימקה את דעתה בכך שסיפוח מהווה סכנה לעתידה של ישראל וקבעה של אל לישראל להכניס במו ידיה את הפלסטינים בתוך הרכב האוכלוסין שלה. היא קבעה שעל ישראל "לשלוט על העתיד של ישראל". מבחינתה אלה שתומכים בסיפוח חושבים שהגדה המערבית או בקעת הירדן הם כמו הגולן, לכן מתחילה לדחות את הנימוק שנמצא מאחורי המחשבה וההשואה הזאת. היא מדגישה שרמת הגולן חורגת מהכלל ועם החריג אי אפשר לבנות את העתיד.
אחד הנימוקים שלה לאי השוואתה של הגולן לגדה המערבית הוא זה לכאורה במקרה של הגולן היה חוק שלפיו ממשלות ישראל לא התייחסו ל"החלת המשפט השיפוט והמנהל" כמהלך סופי וקביעת עובדה שרמת הגולן היא שטח ישראל לעד. לטענתה, בזמנים מאוחרים יותר ניהלו ממשלות ישראל משא ומתן עם הסורים על עתידה של רמת הגולן.
שנית, היא מדגישה כי ברמת הגולן הוצעה לתושבים הדרוזים הסורים אזרחות מלאה, ולא הרחיבה אך אפשר לנחש כי בגדה המערבית ישראל לא מתכוונת להציע הצעה דומה והתושבים אינם דרוזים אלא פלסטינים שנחשבים אויבים מבחינה ישראלית.
שלישית, היא מזהירה מכוח בית הדין הפלילי שיש בו סמכות לשפוט יחידים בגין ביצוע פשעים פלילים בינלאומיים והוא יכול להוציא צווי מעצר נגד בכירים פוליטיים, צבאיים, פקידים בכירים וראשי מועצות אזוריות ומקומיות, וכן לתת רוח גבית חזקה לקמפיין אנטי–ישראלי שיעודד חברות בינלאומיות להפסיק את פעילותן בישראל ולצמצם את השקעותיהן. היא מזהירה שאולי בית הדין בהאג יצטרך להכיר במדינה פלסטינית עד שיוכל לקנות את הסמכות שלה. ואם נניח שנתניה לא הבטיח לטראמפ להכיר במדינה פלסטינית, ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית תהיה הרבה יותר גרועה לישראל.
לבסוף מציעה ד"ר וולף כי על ישראל להמשיך בדרך משא ומתן עם הצד הפלסטיני ולפתוח בערוץ הידברות ישיר עמם. אולי היא חושבת שככה יהיה ניתן לנהל ולשלוט במסלול ההידברות עד שלא יצא מהשליטה.
