Pars Today

בריאיון שהעניקה, לפודקאסט "מקדיסי סטריט" העוסק בסכסוך הישראלי-פלסטיני, סיפרה פרופ' נדירה קיבורקיאן, בין היתר על תחושותיה על המתרחש ברצועת עזה ואמרה "ב-17 באוקטובר איבדתי חברה מעזה שנהרגה עם שלושת ילדיה".

מבצע מבול אל אקצה חשף את העובדה שהישות הציונית, לא מוכנה להגיע לידי הסכם שיבטיח לפלסטינים את הזכויות הלגיטימיות שלהם בהתאם לכל החוקים והאמנות הבינלאומיים והאנושיים. בישות הציונית רוצים מכל המדינות כולל ארה"ב להימנע מכל צעד שלא יהיה מתיישב עם השאיפות שלהם להקים מדינה מ-נלוס עד פרת.

אחת ההחלטות ביחס לתקציב 2024 בישראל היא הקפאת מצבת כוח האדם במשרדי הממשלה. יו"ר ההסתדרות, עו"ד אופיר אלקלעי, פנה על רקע זה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולהנהלת משרדו ואמר כי ההצעה טומנת בחובה קיצוצים אגרסיביים, אשר יפגעו אנושות במימוש השירותים הממשלתיים של האזרחים והתושבים.

בארה"ב לחוצים ומנסים כל שביכולתם להיחלץ מהציאות שיצרה ישראל בעקבות המלחמה הברברית ביותר על רצועת עזה. דובר המועצה לביטחון לאומי ג'ון קירבי אמר באחרונה כי ממשל ביידן קיבל "איתותים חיוביים" על כך שישראל וסעודיה מוכנות להתקדם לעבר נורמליזציה. הצהרה שהיתה אמורה לסייע לנשיא ביידן בקמפיין הבחירות, אך לסייע גם לראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, שבהחלט שואף להשג כזה שיסייע לו בהתנגחות עם הגורמים הישראלים באופוזיציה, בממשלה, בצבא ובליכוד.

ההתנהגות הישראלית הרברבנית מביאה לתשלום מחיר שהציבור הישראלי ישלם עליה ביוקר. לאור המשך המלחמה הישראלית הברברית ורצח העם ברצועת עזה, תוך התעלמות מהקריאות של כמעט כל המדינות והארגונים בעולם, להפסיק את הפשעים שגברו על פשעי הנצים, מתחיל תהליך של הענשה לישות הישראלית. טורקיה למשל הסירה את ישראל מרשימת מדינות יעדי היצוא שלה.

ההיסטוריון הישראלי פרופסור, אילן בנימין פַּפֶּה, רואה שיש אינדיקציות לסיום הכיבוש הישראלי בפלסטין, וקורא ל"תנועת השחרור הפלסטינית" להיערך למלא את החלל כדי שלא יהיה כאוס לתקופה ארוכה, כפי שהיה במדינות אחרות בעולם הערבי ובצפון אפריקה. בהרצאה תחת כותרת: "תחילת הסוף של הפרויקט הציוני", בסימפוזיון שהתקיים בעיר חיפה, אמר ההיסטוריון פַּפֶּה כי תחילת הסוף של הפרויקט היא שלב ארוך אבל צריך להיות מוכנים לכך.

בית הדין הבינלאומי לצדק, בהאג פתח בדיונים בתביעתה של דרום אפריקה נגד הצבא הישראלי שביצע רצח עם בעזה.

בשבועות האחרונים ניכרת שחיקה בהגדרת מטרות המלחמה של ישראל, הרי המלחמה שהקריאו לה "חרבות ברזל" יצאה לדרך כשהקברניטים הישראלים מצהירים על מטרות מקסימליסטיות, המרכזית בהן הייתה "השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס". אולם בזמן שחלף ניתן לראות שיש הנמכה בציפיות והגדרה מחודשת של מטרות המלחמה .

ההכנסה של 19.7% מהישראלים נפגעה במלחמה, ו-45.5% חוששים ממצוקה כלכלית בעקבותיה. כך עולה מדו"ח שלארגון "לתת" על העוני האלטרנטיבי בישראל, כאשר העלה נתונים מדאיגים ביחס למשפחות החיות בעוני ומקבלות סיוע וקבע כי יותר ממחצית דילגו על ארוחות עקב מחסור כספי, 70.4% ויתרו על תרופות או טיפול רפואי נחוץ. הארגון הגדיר את המציאות המתוארת בדוח כ"מצב חירום חברתי-כלכלי בצל המלחמה שצפויה להחמיר ולהעמיק את העוני".

ראשי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה והקרן הלאומית למדע פנו לראשי הקהילה האקדמית והמדעית ברחבי העולם, בקריאה לגנות את מה שכינו "הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר", לקרוא לשחרור מיידי של האסירים וגם למנוע הסתה ולשמור על שלומם של סטודנטים ואנשי סגל ישראלים ויהודים.