תסבוכת פוליטית וסיבה לבחירות
אמירת שר המלחמה של ישראל יואב גלנט אתמול (רביעי) שלפיה "ללא הסכמת כל מפלגות ממשלת החירום" הוא לא יגיש את חוק הגיוס, למעשה מעניקה "זכות וטו" ליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שנכנס לממשלה בתחילת המלחמה אך לא מחויב לאינטרסים הקואליציוניים שלה.
אמירת שר המלחמה של ישראל יואב גלנט אתמול (רביעי) שלפיה "ללא הסכמת כל מפלגות ממשלת החירום" הוא לא יגיש את חוק הגיוס, למעשה מעניקה "זכות וטו" ליו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שנכנס לממשלה בתחילת המלחמה אך לא מחויב לאינטרסים הקואליציוניים שלה. גורם פוליטי בכיר אמר: "תוך זמן קצר לא תהיה ברירה אלא ללכת לבחירות".
גלנט כינס את מסיבת העיתונאים יומיים אחרי הדיון בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד החלטת ממשלת נתניהו שלא לגייס את תלמידי הישיבות החרדים. בהמשך לדיון, שופטי העליון הוציאו צווים על תנאי שהעבירו את הנטל לממשלה, וקבעו כי עליה להסביר מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה שמונעת אכיפה של שירות תלמידי ישיבות, ומדוע לא מגייסים אותם נוכח פקיעת חוק הגיוס. כמו כן, על הממשלה להסביר מדוע נוכח פקיעת חוק הגיוס מגיעות לתלמידי הישיבות תמיכות. השופטים קבעו כי על הממשלה להגיש את תשובותיה במהלך חודש מרץ, עד 24 ו-31 בחודש.
גלנט קרא לנתניהו להוביל מהלך כולל שיביא להסכמות רחבות על חוק הגיוס, ואמר כי "כולם חייבים לשאת בנטל". גורמים בכירים במערכת הפוליטית אומרים כי הצהרתו של גלנט דרמטית ביותר. לדברי הגורמים, מלבד העובדה שהיא "מעניקה וטו" לגנץ, שיכול להתנגד לכל חוק שיוצע, היא "מכניסה את החרדים לפלונטר, שלא בהכרח יש יציאה ממנו".
גורם פוליטי בכיר אומר כי "המשמעות של האמירה של גלנט, אם שום דבר לא ישתנה, היא שתוך זמן קצר לא תהיה ברירה אלא ללכת לבחירות". לדבריו, אין חוק שיכלול חובת שירות שהחרדים יסכימו לו. הוא ציין עוד כי גם הצוותים שעובדים כעת על מתווה מבינים שהסיפור "סבוך מאוד".
לפי חוק הגיוס הכללי - מי שהגיע לגיל 26 ועדיין לא גויס, כבר לא יגויס לצבא. בהתאם לחוק, שתוקפו פג, החרדים היו מקבלים דחיית שירות, ובכל שנה נוספו אלפי תלמידים שלא גויסו מכיוון שהגיעו לגיל הפטור. בתוך כל אלו יש כ-63 אלף תלמידי ישיבות שעל פניו היו אמורים להתגייס כשהחוק פקע, אולם מאחר שהם לא מגויסים עקב החלטת הממשלה, עם כל יום שעובר מגיעים לגיל הפטור תלמידי ישיבות נוספים. עבור צבא ישראל, כמובן, מדובר בפוטנציאל כוח אדם המונה עשרות אלפי חיילים, שהיו יכולים להשתלב בתפקידים שונים - לאו דווקא בתפקידי לוחמה.
ב-30 ביוני פקע תוקפו של פרק ג1 לחוק שירות הביטחון (חוק הגיוס), שמאפשר לפטור תלמידי ישיבות בשלב מסוים מהשירות הצבאי. כמה ימים לפני כן התקבלה החלטת הממשלה שלא לאכוף את גיוסם. העתירות הוגשו לאחר פקיעת תוקפו של החוק, על רקע העובדה שהכנסת לא חוקקה חוק חלופי. העותרים טענו שההסדר צריך להיות מחוקק בחקיקה ראשית. עתירות נוספות מתמקדות במבחנים שמכוחם משרד החינוך מחלק תמיכות, וטוענים שאין לבצע העברת תשלומי תמיכה למוסדות התורניים נכון לעכשיו.
