עמימות ועיכובים; כך קונים פוליטיקאים מערביים זמן למכונת ההרג של ישראל
פארס טודיי - אנליסטים רבים מאמינים כי כישלון למצות את הדין עם מנהיגי המערב, כולל אנשים כמו טוני בלייר, שהיתה לו אחריות דומה במהלך מלחמת עיראק, רק יוביל להחרפת האלימות.
במהלך החקירות הקשורות לתפקיד הבריטי במלחמה בעזה, עלתה טענה חדשה מצד אחד מיועצי משרד החוץ הבריטי לשעבר. לפי "פארס טודיי" היועץ הזה הודיע שדיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, קיבל אזהרות על כך שישראל הפרה את המשפט ההומניטארי הבינלאומי IHL במהלך כהונתו כשר החוץ. עם זאת, קמרון לא נקט כל פעולה בעניין זה.
יועץ משרד החוץ הבריטי ציין כי הקפאת יצוא הנשק בספטמבר הגיעה באיחור, לאחר חודשים של אזהרות וראיות. היועץ הוסיף כי לצעדים מסוג זה עשויה להיות השפעה רבה על מדינות אחרות להפסיק מכירת נשק לישראל.
כמו כן, בדו"ח שפרסם משרד החוץ הבריטי, נכתב כי למרות ראיות מהימנות ל"התעללות באסירים" ואי מתן אפשרות למעבר חופשי של סיוע הומניטרי על ידי ישראל, טרם הכריעו בפסק דין סופי בעניין האשמות הקשורות לאופן מלחמת ישראל. בינתיים, אנשים ומומחים רבים רואים מדי יום תמונות וסרטונים של טרגדיות אנושיות בעזה ומוצאים אמירות כאלה בלתי מקובלות.
בהקשר זה, דוברי משרד החוץ האמריקאי, מאט מילר וודנט פאטל, נתנו שוב ושוב תשובות מעורפלות לכתבים על הפשעים בעזה. מרצח הינד רג'ב, דרך ההרג ההמוני במאפיות, גילוי קברי אחים ליד בתי חולים וירי באנשים שצועדים עם דגלים לבנים, כל האירועים הללו לוו במשפט החוזר ונשנה: "ישראל חוקרת". תגובה כזו היא ניסיון ברור לעכב את הפעילות הבינלאומית הדרושה ולהטעות את דעת הקהל.
מצד שני, התחושה שהם חסינים מעונש חיזקה את ישראל והובילה לדיבור הקשה והמאיים נגד הפלסטינים.
בחודשים האחרונים, הצהרות של מנהיגים ישראלים על הנאה מסבלם של פלסטינים משכו את תשומת הלב של התקשורת וארגוני זכויות האדם.
כך למשל, בפודקאסט ישראלי בשם "שני בנים יהודים טובים", נאבר מנינגר ואיתן ויינשטיין התבטאו בהצהרות שעוררו זעם רב. הם אמרו: "אתה לא יכול שלא להרגיש טוב בידיעה שמאות אלפי אנשים מעזה הם חסרי בית בזמן שאתה רוקד בקונצרט... זה הופך את הקונצרט למהנה עוד יותר".
סקרים והתבטאויות נוספים של גורמים ישראלים מראים כי דעות אלו נפוצות בחברה הישראלית.
סוגיה זו אף הגיעה לבית הדין הפלילי הבינלאומי ICJ. בתביעות שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל הוצגו הצהרות מאיימות של בכירים ישראלים כראיה ראשית. לדוגמה, בסקר ציבורי ישראלי אחד, קורבנות רבים של פיגועי שבעה באוקטובר קראו להשמדה מוחלטת של הפלסטינים.
כמו כן, ציוצים משבעה באוקטובר של שני הנערים היהודים נכתב: "מדוע מבנים עדיין עומדים בעזה?" "יש למחוק את עזה מעל פני האדמה, לא רק את חמאס".
לאור אירועים אלו, אנליסטים רבים מאמינים כי אי העמדה לדין למנהיגי המערב, לרבות אנשים כמו טוני בלייר, שנושא באחריות דומה במהלך מלחמת עיראק, רק יוביל להחרפת האלימות. לאחר שפרסום דוח על אירוע גרנפל שמצא כי היה ניתן למנוע את האסון, בלייר אמר ששום מערכת לא תוכל למנוע טעויות אנוש.
אבל עבור רבים, הצהרות כאלה הן רק ניסיון להצדיק חוסר אחריות בנוגע לפשעי מלחמה ואסונות אנושיים.