הולכים לקראת שינוי בסדר העולמי: ניצוצים להופעתה של חזית ההתקוממות במדינות חוף אפריקה
-
קימי סבא, מנהיג בחזית התקוממות באפקריקה נגד קולוניאליזם
פארס טודיי- ההתפתחויות בחוף אפריקה מראות כי ההגמוניה של המערב מצטמקת והשפעתן של רוסיה, איראן וסין גוברת. הולכים לקראת סדר עולמי חדש.
פארס טודיי- ההתפתחויות בחוף אפריקה מראות כי ההגמוניה של המערב מצטמקת והשפעתן של רוסיה, איראן וסין גוברת. הולכים לקראת סדר עולמי חדש.
מספר ישויות תלויות במערב באפריקה הולך ומצמצם ומסתמן כי איחוד מדינות החוף באפרקיה כולל מאלי, בורקינאפוסו, וניג'ר הן מנועים עיקריים של חזית ההתקוממות המתהווה באפריקה.
לפי דיווח של אתר "קרידל" הופעתן של חזיתות ההתקוממות בנקודות שונות היא תוצאה של מהלך ארוך ומשוכלל והן מובילות את העולם לרב קוטביות.
כיום חזית ההתקוממות באפריקה כולל סנגל, מאלי, בורקינה פאסו וניג'ר עד צ'אד, סודן ואריתראה, שואבות את רוח ההתקוממות מחזית ההתקוממות במערב אסיה כולל כל המדינות הערביות ומוסלמיות.
בחירות בסנגל סוללות דרך להתחזקות ההתקוממות
למרות ניג'ר שעמדה מול הקולוניאליזם החדש דרך הפיכה, בסנגל הבחירות משחקות תפקיד מרכזי בנטיה להתקוממות. ניצחונו של באסירו דיומאי פאייה (44) בבחירות של סנגל 24 מארץ הכניס את המדינה לעידן חדש.
הוא שימש בעבר כפקיד משרד האוצר ומיסים וריצה שבועיים בבית כלא אך הצליח לעקוף את המנהיג התלוי לצרפת בשם מקי סאלי. לצד הנשיא החדש של סנגל עומדים אברהים טראורה (36) בבורקינה פאסו, אבי אחמד (46) באתיופיה, אנדרי רג'ואלינה (48) במדגסקר והג'וליוס מאלמה (44) בדרום אפריקה. הדור הפן אפריקני הצעיר עולה לשלטון.
נראה כי הרקע של ההתפתחויות הוא ז'או-אקונומי. סנגל הפכה למייצאת נפט וגז חשובה וכעת פאייה מתכוונת לבחון מחדש את ההסכמים של מכרות ואנרגיה כולל הסכמים עם BP ו- Endeavor Mining .
בנוסף לזה, הוא מתכוון להחליף את מטבע פראנק (במסגרת המערכת הקולונאלית CFA שפועלת ב 14 מדינות אפריקניות) במטבע חדש ולשנות את סוג הקשר של מדינתו עם הקולוניאליזם הצרפתי. פאייה מתכוונת לייצר מגעי רווח-רווח עם סין.
וושיגנטון מודאגת מהקשרים של ניג'ר עם איראן ורוסיה
עדיין לא ברור האם הנשיא החדש של סינגל מתכוון להוציא כוחות צבאיים של צרפת. אך במקרה שכזה פריז תקבל מכה כואבת. משום שיהיה החלק המשלים לתהליך ההתרחקות של ניג'ר, מאלי ובורקינאפסו שהתחרקו לפני כן מפריז.
משולש המדינות האלה מהווה איחוד מדינות החוף וגורם סיוט לא רק לפריז אלא גם לארה"ב. הדוגמה לכך היא כישלון שיתוף הפעולה הצבאי בין וושינגטון וניג'ר.
זה נובע מכך ארה"ב לא שמה לב לקשרים המתגברים של רוסיה באפריקה הן במדינות החוף והן בחברות אפריקניות חדשות בבריקס כולל מצרים ואתיופיה. לכן, במקרה של ביטול הסכם ביטחוני עם ניג'ר על ארה"ב לקבוע תאריך מדיוק ליציאת כוחותיה.
עוד לא יכולה וושינגטון להשתתף באימון צבאי בניג'ר. יש לציין כי לארה"ב שני בסיסים אסטרטגיים בניג'ר – אגדז ו-ניאמי שהושלמו ב-2019 ומנוהלים על ידי אפריקום. יש לצפות שיגורשו כ- 1000 חיילים לכן גורמים אמריקנים, משקיעים מאמצים למנוע את זה. זאת היתה הסיבה מאחורי שני הביקורים של סגן שר החוץ האמריקני מולי פי Molly Phee בניג'ר.
יש לציין כי איבוד הבסיסים האלה משמעותו קירוב ניג'ר לרוסיה ואיראן והתחזקות השליטה על באב אלמנדב. במסגרת זו, ביקרה משלחת גדולה ניג'רית ברוסיה בינואר 2024.
ההשפלה של צרפת ותגובה אפשרית של ארה"ב
מה שברור הוא כי הישויות הקשורות למערב הופכות לנחלשות באפריקה ואיחוד מדינות חוף אפריקה כולל מאלי, בורקינה פאסו וניג'ר הפכו למנוע של האיחוד להתקוממות אפריקנית.
רוסיה משקיעה באפריקה, דיפלומטית וסין משקיעה, מסחרית. הן חושבות עליהן כמפתח בסדר הרב קוטבי של העולם. זאת הסיבה שהוזמנו מנהיגים אפריקנים כולל קימי שבא Kémi Séba מ-בנין Benin להשתתף ב"וועידת רב קוטביות העולמית".
אולי השפלה של צרפת באזור החוף האקפריקני היא הסיבה לאיומים שהולכים וגדלים של עמנואל מקרון נגד רוסיה באוקראינה וגם הגברת רוסופיבא בארמניה.
מבחינה היסטורית מדינות אפריקה ראו בברית המועצות גמישה יותר בהתנהגות מול אפריקה ואותה הראיה צודקת במקרה של סין. לאיחוד מדינות החוף יש תשתית הנדרשת להפיכתן לגורם מרכזי בשינוי המשחק בעולם.
יש סיכוי שסנגל תצטרף לאיחוד אך לגינאה יש פוטנציאל גדול בגישה לים. זה יוביל לפירוק בהדרגה של איחוד ECOWAS התלוי למערב במערב אפריקה.
לכן ארה"ב התחילה לאיים ולפעול נגד ההשפעה הרוסית, הסינית והאיראנית באפריקה. אך כבר עבר הזמן שמישהו רכש את טענות ארה"ב על "טרור".
