למה ארה"ב נכשלה מול איראן?/ הכותב בוושנגטון פוסט מגיב

פארס טודיי- חוקר אוניברסיטת ברנדייס, מגיע למסקנה כי למשטר הסנקציות האמריקניות המורחב נגד איראן היו השפעות הפוכות על מעמד הביניים באיראן.

פריד זכריה, אנליסט ועיתונאי אמריקאי מפורסם, פרסם מאמר ב"וושינגטון פוסט" וכתב כי " אי אפשר בצדק, לקרוא אסטרטגיה לגישה הכושלת של ארה"ב כלפי איראן", הוא חקר וניתח את הסיבות לכישלון האסטרטגיה האמריקאית מול איראן. לפי "פארס טודיי", במאמר זה זכרייה ציין כי המדיניות של וושינגטון כלפי איראן, אינה אסטרטגיה קוהרנטית, אלא לכל היותר גישה פוליטית להפעיל לחץ מרבי.

להלן תמצית הניתוח הזה:

האסטרטגיה האמריקנית נגד איראן נכשלה בבירור בשנים האחרונות. כישלון זה נובע מהמדיניות המתמקדת בהפעלת לחץ מרבי ולא באסטרטגיה קוהרנטית.

מאז פרש נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ מהסכם הגרעין עם איראן במאי 2018, ניהלה ארה"ב מדיניות של "לחץ מרבי" נגד איראן. מספר הסנקציות שהוטלו על איראן גדל מ-370 תחת ברק אובמה ליותר מ-1500 תחת טראמפ, ואיראן הפכה למדינה עם מספר הסנקציות הגדול בעולם. בעוד המדינות שהשתתפו במשא ומתן על הסכם הגרעין - הטרויקה האירופית, רוסיה וסין - התנגדו למדיניות הזאת, ארצות הברית השתמשה בסנקציות משניות כדי למנוע למעשה ממדינות אלה לעשות עסקים עם איראן.

אבל מה הייתה התוצאה של מדיניות זו? איראן, משוחררת מהמגבלות של הסכם הגרעין, פיתחה את תוכנית הגרעין שלה בעוצמה. לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, לאיראן יש כעת אורניום מועשר פי 30 יותר מהמוסכם. הסכם הגרעין האריך לשנה את זמנה של איראן לייצור הדלק הגרעיני הדרוש לבניית נשק, אך שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן אמר בחודש שעבר שאיראן רחוקה רק שבוע עד שבועיים מהשגת יכולת של נשק גרעיני.

 מנגד, איראן הגיבה ללחצים, בחיזוק יחסיה עם קבוצות אזוריות. קבוצות אלו כוללות את חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, החות'ים בתימן וכוחות התקוממות עיראקים וסוריים. "ציר ההתקוממות" הזה הכניס את ישראל למלחמתה הארוכה והמסוכנת ביותר בעשורים האחרונים, שיבש את התנועה של כ-70% מהספינות המיועדות למשטר הישראלי בים האדום והפך את עיראק וסוריה למדינות נלוות. מכל זווית, המדיניות של וושינגטון כלפי איראן נכשלה.

מהי הסיבה לכשל בלחץ המרבי?

זכרייה מצטט האדי קהלזאדה, חוקר מאוניברסיטת ברנדייס Brandeis University, שמגיע למסקנה כי למשטר הסנקציות המורחב היו השפעות הפוכות על מעמד הביניים באיראן. הסנקציות הללו גרמו למעמד הביניים לאבד אמון בפוליטיקאים שתמכו בסבב הדיפלומטיה החדש. מנגד, החזית הנגדית באיראן רואה בפרישת ארה"ב מהסכם הגרעין הוכחה ללגיטימיות שלה וראתה את המשא ומתן הזה כפסול מלכתחילה. זה איפשר להם לפתוח את שעריהם למשקיעים סינים ולהשתמש באינטרסים עסקיים נאמנים כדי למלא את הוואקום. 

לבסוף, צריך להודות כי וושינגטון אימצה רק גישה המבוססת על התנגדות ולחץ נגד איראן ולא היתה לה אסטרטגיה קוהרנטית. אז היא נחלה כישלון. במקום להתמקד בלחץ, ארה"ב ובעלות בריתה היו צריכות לעצב מדיניות שמכירה בקיומה של הרפובליקה האסלאמית באיראן כמציאות ולתת תמריציםבמטרה להפחית את המתיחות עמה. פעולה זו אולי לא תוביל להסרת כל המתחים, אבל יכולה למנוע מלחמה ארוכה ועקובה מדם באזור הלא יציב הזה.