מבצע "ההבטחה הכנה 02"- התקפה על בסיס זכות ההגנה הלגיטימית
איראן השתמשה בזכות הלגיטימית שלה לפי אמנת האו"ם והגיבה לתקיפות של ישראל נגד כוחות משמרות מהפכה וגם נגד רצח אסמעיל הניה בשטח איראן בטהראן.
לפי הודעת משמרות המהפכה זו היתה תגובת איראן לשלל התקפות של ישראל נגד איראן וציר ההתקוממות. בנוסף להנייה זו היתה תגובה לרצח חסן נסראללה בלבנון שביצעה ישראל בהפצצה חריגה שהובילה גם לנפילתו חלל של היועץ הצבאי של משמרות המהפכה אצל חזבאללה סיד עבאס נילפרושן.
בהשוואה למבצע השיגור הראשון ב 14 באפריל (מבצע ההבטחה הכנה 01) מספר הטילים הפעם (ההבטחה הכנה 02) היה גדול והחדירה שלהם לישראל גם היתה חזקה וגדולה.
בניסיון להדגיש את הלגיטימות של ההתקפה, פרסם משרד החוץ הודעה והדגיש כי זו הזכות של איראן לפי סעיף 51 באמנת האו"ם. והודגש כי איראן לא תחסוך אף ניסיון ופעולה להגן על הריבונות שלה מול כל תוקפנות.
גם הנשיא מסעוד פזשכיאן פרסם הודעה ותמך במבצע כדי להדוף כל שמועה שהאיחור בתגובה היה כאילו בגלל ההתנגדות שלו. הוא כתב בהודעה שלו ברשת X כי התגובה ניתנה לפי הזכות הלגיטימית ובמטרה לשמור את הביטחון והשלום לאיראן ולאזור. הנשיא הדגיש ופנה לראש הממשלה של ישראל כי איראן תעמוד איתנה מול כל איום.
גם ראש מערכת המחוקקת באיראן תמך במצבע וכתב בחשבון ה- X שלו כי זה היה רק חלק קטן מהעוצמה והכוח של איראן. גם הוא הדגיש כי במסגת הזכות הלגיטימית נעמוד מול כל תוקפנות.
בהודעה של הרמטכ"ל האיראני הודגש כי זה 45 שנים איראן לא היה אף פעם יוזמת למלחמה או הסלמה וגם בעתיד לא תהיה ככה. אך לא תוותר על הזכות שלה להגיב לתוקפות ותגרום לאויב להתחרט על מה שעשה.
שר ההגנה רב אלוף עזיז נסיר זאדה הדגיש גם הוא כי זה היה מבצע לגיטימי לגמרי ונעשה לפי חוקים בינלאומיים ואם ישראל תעז להגיב אז התגובה של איראן תהיה חזקה יותר.
במסרים של איראן הודגש כי איראן ביצעה את זה אחרי תקופת איפוק של כחודשיים ורק אז התחילה בתיכנון מורכב להשתמש בזכות שלה.
בהודעה של משמרות המהפכה של איראן נאמר כי 90 אחוז מהטילים פגעו ביעדים שלהם בתוך ישראל. לפי משמרות המהפכה שוגרו 200 טילים ולפי התקשורת הישראלית חדרו לישראל 180 טילים.
לפי הודעת משמרות המהפכה הותקפו חלק מבסיסי אוויר ומכ"מים של ישראל ששימשו בפגיעה בדמויות של ההתקוממות, כמו בסיס נבטים בסיס חצרים וגם מרכז המוסד.
בכך איראן אחרי כחודשיים הצליחה להסיר כל השאלות והספקות בנוגע ליכולתה ורצונה להגיב על הפגיעה בריבונותה ולתמוך בהתקוממות ובעם הפלסטיני.
על ההשפעה המורלית של התקיפה אפשר לדבר הרבה. התקופה הוביל לתחושת גאווה ושמחה בקרב הפלסטינים והלבנונים. אנשים חשו שיש מעצמה שמגנה עליהם ומעיזה לתקוף את ישראל לפעם השנית. לפי סרטונים ברשתות חברתיות התושבים הפלסטינים יצאו לחוץ וחגגו אחרי התקיפה.
עכשיו זה תורן של ישראל וארה"ב לשקול את ההתנהגות שלהן כלפי איראן וציר ההתקוממות והאזור. איראן הוכיחה עוד פעם שלא יושבת בחיבוק ידיים מול ההפרות של ישראל או ארה"ב לריבונותה ונגד האינטרסים שלה אך היא תפעל בחכמה וברציונליות כדי שכוחות היוהרה לא יצליחו להאשים אותה בהפרת חוקים בינלאומיים.
