כיצד הפך המערב את ״זכויות האדם״ לנשק אידיאולוגי ולתעמולה שחורה?
-
כיצד הפך המערב את ״זכויות האדם״ לנשק אידיאולוגי ולתעמולה שחורה?
פארס טודיי- דובר משרד החוץ האיראני, בהתייחסו ליום זכויות האדם הבינלאומי, הדגיש כי השימוש בשיח זכויות האדם ככלי למטרות פוליטיות הוא הסכנה הגדולה ביותר להגנה על זכויות האדם.
לפי "פארס טודיי", דובר משרד החוץ של איראן איסמעיל באקאי כתב בחשבונו הרשמי ברשת החברתית X לרגל יום זכויות האדם העולמי: ביום זכויות האדם העולמי, המין האנושי זוכה לכבוד על הישגו היקר באימוץ ההכרזה האוניברסלית של זכויות האדם של העצרת הכללית של האומות המאוחדות מרגישה גאה ב-10 בדצמבר 1948. למרות זאת, השימוש בשיח זכויות האדם ככלי למטרות פוליטיות, לצד סטנדרטים כפולים וגישות סלקטיביות, הוא עדיין האיום והסכנה הגדולים ביותר להגנה על זכויות האדם ומעמידים את שלמותו ותוקפו של מבנה זכויות האדם בסיכון רציני.
ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם היא אמנה בינלאומית אשר אומצה על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות ב-10 בדצמבר 1948 בפריז. ההכרזה הנ"ל מכילה 30 מאמרים המתארים את השקפת האו"ם על זכויות אדם. הוראות הצהרה זו ציינו את הזכויות הבסיסיות האזרחיות, התרבותיות, הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות שכל בני האדם בכל מדינה צריכים ליהנות מהם.
אמנם המושג זכויות אדם הוא משהו מקובל ברמה העולמית ובקהילה הבינלאומית, אבל מבט על הגישות, העמדות והפעולות של המערב, בראשות אמריקה, מראה שלמערביים יש הגדרה ספציפית ומוגבלת משלהם לזה. תפיסה בסיסית, כביכול, עם מטרים והקריטריון המיוחד שלהם הוא לחקור ולנקוט עמדה על מצב זכויות האדם במדינות אחרות, במיוחד המדינות המתנגדות לשליטת המערב.
בעוד שבמקומות שונים בעולם ובמדינות שונות וגם בדתות העולם, לנושא זכויות האדם יש ממדים שונים ומגוונים, וזה פסול שהמערב ישפוט מדינות אחרות על סמך הגדרת זכויות האדם שלו. סוגיית המוסר הכפול של המערב בתחום זכויות האדם הועלתה פעמים רבות על ידי המדינות המתנגדות לשליטת המערב, כמו איראן, וכן יריבות המערב, כמו סין ורוסיה. .
במשך שנים הפכו זכויות האדם לכלי בידי תושבי המערב להתקפות תעמולה ולוחמה פסיכולוגית נגד מדינות שמתנגדות להגמוניה המערבית. דוגמה מובהקת לכך היא האשמת רוסיה בהפרת זכויות אדם ובביצוע פשעי מלחמה במלחמת אוקראינה, ואף הוצאת צו מעצר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי, שזכה לברכה ותמיכת מדינות המערב, כולל ארצות הברית והאירופים ואילו בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא צו מעצר לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ויואב גלנט, שר המלחמה לשעבר של ישראל, בגין רצח עם ושימוש ברעב כנשק, וכן למניעת מתן הסיוע לתושבי עזה, במיוחד אמריקה, התמודדו עם ביקורת וגינוי חריפים . מדינות אירופה החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי מחויבות ליישם את פסיקותיו; עם זאת, רבות מהמדינות הללו נמנעו מיישום זה על ידי מתן תירוצים שונים. אמריקה גם איימה על בית המשפט הזה בסנקציות ובעונשים.
"אילהאן עומר", מחוקקת מוסלמית ודמוקרטית של הקונגרס האמריקני, אמרה: הטענות של וושינגטון בנוגע להפרת זכויות אדם ברחבי העולם הן מאוד "צביעות".
סוגיה נוספת היא שתושבי המערב רואים עצמם חסינים מבחינת מצב זכויות האדם, ומסיבה זו, הם אינם שמים לב לדיווחים, להצהרות ולהחלטות של מוסדות זכויות אדם כמו מועצת זכויות האדם של האו"ם על מצב זכויות האדם במדינות אלו, במיוחד בארצות הברית.
מבט על מצב זכויות האדם באמריקה מראה הפרות חמורות של זכויות האדם במדינה זו. המשך היחס המפלה לאנשים צבעוניים והאלימות הקיצונית של המשטרה האמריקאית כלפיהם, כמו גם הרקורד השחור של וושינגטון מחוץ לארצות הברית עם פעולות צבאיות, התקפות ופשעי מלחמה במדינות רבות כמו וייטנאם, אפגניסטן, עיראק וסוריה, ויצירת בתי כלא ועימותים נגד האנושות ועינויים של הנאשמים מלמדים על הטענה השקרית של וושינגטון לטובת זכויות אדם.
קיים מצב לא חיובי בתחום זה במדינות אירופה הטוענות לזכויות אדם. במדינות אירופה כמו צרפת, גרמניה ובריטניה, אפליה ואלימות נגד אנשים צבעוניים, מהגרים ופליטים, התפשטות האפליה והאלימות כלפי מוסלמים, רובם מהגרים ופליטים, תנאים קשים ובלתי הולמים לעובדים, בנוסף לאפליה אתנית בתחומים שונים כמו התעסוקה והחינוך.
מילות מפתח: מצב זכויות האדם באמריקה, מצב זכויות האדם באירופה, פשעים אמריקאים, פשעים צרפתים, פשעים בריטיים, משרד החוץ האיראני