איך מבצע "הבטחת האמת 1" גרם לישראל לעבור ימים גרועים ביותר?

פארס טודיי - מבצע "הבטחת האמת "1 של הרפובליקה האסלאמית של איראן נגד ישראל האיץ את הירידה בתוצר, את קריסת השווקים הפיננסיים ואת רמת החיים של הישראלים.

מבצע "הבטחת האמת 1" נגד המשטר הישראלי, היה ב- ( 16 באפריל 2024) כנקמה על תקיפת ישראל בקונסוליה האיראנית בדמשק. משמרות המהפכה האסלאמית ביצעו גם מבצע נוסף בשם "הבטחת האמת 2 " נגד המשטר הישראלי ב-1 באוקטובר 2024. מבצע הבטחת האמת 2  ביצעה איראן בתגובה לפשעי המשטר הישראלי נגד תושבי עזה ורצח מנהיגי ההתקוממות. לפי "פארס טודיי", בציטוט סוכנות הידיעות "פארס", מבצע הבטחת האמת 1, בנוסף להפגנת היכולת של הרפובליקה האסלאמית של איראן, פגע ביסודות הכלכליים של המשטר הישראלי.

הלם אשראי ותחזית כלכלית עגומה

אחת ההשלכות הראשונות של מבצע הבטחת האמת, התגלמה בהורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי חברת Standard & Poor's (S&P). הסוכנות הזהירה כי ישראל עומדת בפני הורדת דירוג אשראי נוספת, שתגרום לירידת אמון המשקיעים, בהשקעות בישראל. מאז תחילת מלחמת עזה ב-7 באוקטובר 2023, דירוג האשראי של ישראל הורד בסך הכל חמש פעמים על ידי מודי'ס ו-S&P. שינויים אלו משקפים את ההשפעות השליליות של המלחמה על הכלכלה הישראלית.

שיתוק התחבורה האווירית והשעיית הטיסות של חברות תעופה

בעקבות מבצע הבטחת האמת, עשרות חברות תעופה זרות הפסיקו את הטיסות לשטחים הפלסטיניים הכבושים (ישראל). למרות שחלק מהחברות חידשו את פעילותן לאחר זמן מה, המתקפה האיראנית השנייה (הבטחת האמת 2) הנחיתה את המכה האחרונה, עד שאמריקן איירליינס הודיעה כי לא יהיו לה טיסות לישראל עד ספטמבר 2025. מצב זה שיבש קשות את התיירות, הסחר והתקשורת הבינלאומית של המשטר הישראלי.

ירידה בייצוא ומשבר תעסוקה

מבצע "הבטחת האמת1 " הביא לפגיעה בבסיסים צבאיים רגישים ושיבוש הביטחון הפסיכולוגי הפנימי, והחריף את המשבר בתחומי הטכנולוגיה והיצוא. מדו"ח הלשכה הישראלית לסטטיסטיקה עולה כי צמיחת התמ"ג ברבעון השני של 2024 עמדה על 0.3% בלבד, ירידה מהרבעון הקודם. יצוא הסחורות והשירותים, בעיקר במגזרי האנרגיה וההייטק, ירד בצורה חדה. מה עוד זימון יותר מ-300,000 חיילי מילואים למלחמה גרם להפרעה חמורה בשוק העבודה ולירידה ביצור של התאגידים. האטת הצמיחה הכלכלית והתרעת הבנק המרכזי של ישראל בעקבות המתקפה האיראנית, הורידה את תחזית הצמיחה הכלכלית לשנת 2024 מ-1.5% ל-0.5% והותירה את הריבית ללא שינוי בפעם השישית ברציפות. הכלכלה הישראלית עדיין במצב של מיתון.

הגירעון התקציבי גדל ועלויות המלחמה גדלו.

לפי נתוני משרד האוצר הישראלי, הגירעון התקציבי במחצית השנייה של 2024 הגיע ל-8.8 מיליארד שקל (כ-2.34 מיליארד דולר). זאת אומרת, גירעון של 8.5% מהתמ"ג; נתון העולה בהרבה על יעד התקציב השנתי של 6.6%. בעקבות מבצע הבטחת האמת 1, נאלץ שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' להודות כי המלחמה הנוכחית היא "המלחמה היקרה ביותר בתולדות ישראל", וכי עלותה הגיעה עד כה ל-250 מיליארד שקל (שווה ערך לכ-68 מיליארד דולר).

בריחת ההון

האתר הפיננסי "כלכליסט" דיווח כי יותר מ-40 מיליארד דולר ברחו מישראל מאז המתקפה האיראנית על ישראל באפריל. העיתון "גלובס" דיווח גם על עליית דמי השכירות, במיוחד בבתים שיש בהם מקלטים, מה הביא לבעיה גדולה עבור הישראלים בעקבות המתקפה האיראנית על ישראל.

מלחמה מעבר לשדה הקרב

מבצע הבטחת האמת 1 של איראן נחשבת לנקודת מפנה חשובה בהידרדרות הכלכלית של ישראל, לא רק מהיבט צבאי, אלא גם מהיבט כלכלי. החל מירידה בדירוגי האשראי, בריחת הון והתרסקות חברות תעופה ועד להחמרת הגירעון התקציבי וחוסר שביעות הרצון, כל אלה מצביעים שההשפעות של המתקפה הזו היו מעל ומעבר לבסיסים הצבאיים.

הערכות ראשוניות הראו כי התקיפה הטילה על ישראל עלויות כבדות מבחינת שיקום התשתיות. המבצע גם הפחית את אמון המשקיעים ביציבות הכלכלית של ישראל, מה שבתורו השפיע לרעה על השווקים הפיננסים והמניות. בסך הכל, ההפסדים הכספיים של ישראל מהתקיפה נאמדים במיליארדי דולרים.

MKS