סגן שר ההגנה : יושמו 30% מהתוכנית לפיתוח התעשייה האווירית
סגן שר ההגנה לתעשייה ומחקר במשרד ההגנה והיועץ הראשי במטה הכללי של הכוחות המזוינים לענייני חלל, התייחס לישום 30 אחוז בלבד מהתוכניות לפיתוח תעשיית החלל במדינה, והדגיש : חולשת הקשר בין התעשייה לאוניברסיטאות היא המכשול העיקרי לאי ההתקדמות, וכדי לפצות על זה, עלינו להתמקד בטכנולוגיות חדשות ובשיתוף פעולה רחב יותר עם חברות ואוניברסיטאות מבוססות ידע.
על פי דיווח של IRNA, בכנס הבינלאומי 23 של איראן לענייני האווירונאוטיקה והחלל שהתקיים ביום שלישי באוניברסיטת "שהיד בהשתי", התייחס סגן שר ההגנה, סייד מהדי פרחי, לתהליך עריכת ויישום המסמך לפיתוח האווירונאוטיקה בן 10 השנים והודיע: "למרות הישגיה הגדולים של המדינה בתחומי התעופה, ההגנה והחלל, 30 אחוז בלבד מהמטרות יושמו."
הוא הוסיף: "התוכנית שפותחה הייתה מבצעית במלואה, אך למרות מאמצים נרחבים, 70% ממנה לא יושמו, ותהליך ההתקדמות סטה מנתיב קביעת היעדים מסיבות שונות, ביניהן הקשר החלש בין התעשייה לאוניברסיטאות".
פרחי ראה שהמכשול העיקרי למימוש המסמך, הוא הקשר הלא יעיל בהתאם לצרכים בין האוניברסיטה למגזר התעשייתי, וקבע: "הסיסמה לקשר בין התעשייה לאוניברסיטה, הועלתה כבר יותר משני עשורים, אך השפעתה התפעולית טרם הושגה." לשם פיתוח אמיתי, אוניברסיטאות חייבות להתמקד בצרכים הלאומיים כגון תכנון מנועי סילון קלים, רחפנים חכמים וטכנולוגיות בין-תחומיות.
ביחס למחקר שנערך במדינות מתקדמות, ציין: "פיתוח טכנולוגיות התעופה והחלל האסטרטגיות כגון בינה מלאכותית, טכנולוגיות היברידיות וחומרים מתקדמים יעצבו את עתידה של המדינה". העולם השקיע השקעות אדירות בטכנולוגיות אלו כדי לא להישאר מאחור.
סגן שר ההגנה הדגיש: "כעת, כניסה לתחום התעופה והחלל היא לא רק כבוד, אלא גם הכרח וחובה, ואם נישאר מאחור, יהיה קשה מאוד לכסות על זה".
פרחי הדגיש את הצורך בפיתוח טכנולוגיות מתפתחות, הכשרת משאבי אנוש ייעודיים, הרחבת יזמות, חדשנות והתמקדות בפרויקטים מבוססי ידע והכריז: "יש לחזק את הדיפלומטיה המדעית והטכנולוגית ואת שיתוף הפעולה עם מרכזי צמיחה ופארקי טכנולוגיה כדי שנוכל להשיג פריצה לאומית בתעשייה זו."
הוא הוסיף: "כיום, במשרד ההגנה, יש יותר מ-8,200 חברות משתפות פעולה, מתוכן 1,300 חברות מבוססות ידע ויותר ממאה ועשרים אלף עובדים, ויותר מ-55 אחוז מהיצור השנתי של משרד ההגנה מקבלים מחוץ ממשרד ההגנה."
פרחי, שביטא את האסטרטגיה של "ליבה בעלת ידע ורשת עוצמתית", אמר: "עלינו לנצל טוב יותר את היכולת הלאומית של החברות, האוניברסיטאות, מכוני המחקר, פארקי המדע והטכנולוגיה ומרכזי הצמיחה כדי לפצות על החסרונות ולהיות מסוגלים לקדם במרץ את יעדי המסמך לפיתוח התעופה והחלל בשנים הקרובות."
תעשיית החלל באיראן הגיעה לסף התיעוש; השתתפות רב צדדית היא המפתח להצלחת פרויקטי הווייניים.
ראש קבוצת החלל "סאיראן", מוחמד גיאסוונד, הצהיר גם הוא בטקס, בהתייחסו להצלחות השיגור החדשות והביצועים ללא רבב של הלוויין "צ'מראן", כי "לאחר שנים של מחקר ופיתוח, איראן הגיעה לסף התיעוש בתחום החלל, ורק בעזרת סינרגיה נרחבת והשתתפות בין המגזרים האקדמיים, הממשלתיים והמגזרים מבוססי הידע ניתן יהיה לנקוט צעדים גדולים יותר בתעשייה זו."
הוא הביע תודה לפעילים בתחום זה וראה בביצועי הלוויין "צ'מראן" תוצאה של יותר משני עשורים של מאמצים וסינרגיה מוסדית ובין-מגזרית, כאשר אמר : "לוויין צ'מראן, ששוגר ב-14 בספטמבר 2024, ממשיך עד כה את פעילותו על ידי ביצוע 30 תמרונים מסלוליים ללא כל ליקוי..."
הוא ציין: איראן עברה כעת את שלב המחקר והגיעה לסף התיעוש בתחום החלל. שיגורי החלל הראשונים החלו בשנת 2005, וכיום, בהסתמך על חשמל מקומי, 80 עד 90 אחוז מהציוד המשמש בלוויינים האחרונים מיוצר על ידי חברות ידע איראניות.
בהדגשת הרקורד ההיסטורי של איראן באסטרונומיה ומדעי החלל, הצהיר גיאסוונד: "היסודות המדעיים של תחום זה הונחו לפני מאות שנים על ידי גדולי איראן כמו אבן אל-היית'ם, אבו ריחאן אל-בירוני וחאווג'ה נאסיר אל-דין טוסי, ועלינו להיות גאים בזהות מדעית זו."
ראש קבוצת החלל סאיראן אמר על הצלחת פרויקטים החלל האחרונים: "התקדמות תעשיית החלל היא תוצאה של שותפות מאורגנת וסינרגיה בין חברות מהמגזר הפרטי, חברות מבוססות ידע, ממשלה ומוסדות צבא וביטחון". המודל המוצלח של פרויקטים כמו הלוויין צ'מראן מזכיר לכל הפעילים בתחום זה שהתקדמות אינה אפשרית ללא שיתוף פעולה וחלוקת משימות.
בנוגע לעתיד תעשיית החלל, אמר: "לאיראן יש כיום משגרים אמינים ומיוצבים, לוויינים פעילים במלואם ומערכות קרקע מתקדמות". פרויקטים חדשים, כמו מערכת הלוויינים "שהיד סולימאני", מיושמים בהשתתפות 14 חברות פעילות וארגונים שונים, הצפויים לאסוף נתונים מיותר מ-5,000 חיישנים ולהעבירם למרכזי פיקוד במהלך השנה הקרובה.
בהתייחסו לתפקידן של חברות פרטיות וחברות מבוססות ידע בפרויקטים גדולים בתחום החלל, אמר גיאסוונד: "בלוויין צ'מראן, 85 אחוז מהציוד סופק על ידי המגזר המקומי, והישג זה הוא סימן ליכולת הטכנית ולקיבולת הגבוהה של חברות מבוססות הידע במדינה".
הוא הזמין את כל האקדמאים והמתעניינים בתעשיית החלל לתרום לצמיחה ולתעשייה זו על ידי השתתפות בפעילויות מדעיות בפרויקטים לאומיים והמשיך "אנו מקווים להצלחות בתעשיית החלל של איראן ונתחיל פרק חדש של ניצול מדעי ותעשייתי".
MKS
