לוויינים איראניים משרתים את העם; מ-GPS ועד אינטרנט כפרי
https://parstoday.ir/he/news/iran-i112028
ראש ארגון החלל האיראני, התייחס לתפקידם החיוני של לוויינים בחיי היומיום, והצהיר כי גם אם אנשים אינם רואים את הלוויין, הם נהנים משירותיו מדי יום.
(last modified 2025-07-29T08:19:49+00:00 )
יול 29, 2025 08:19 UTC
  • לוויינים איראניים משרתים את העם; מ-GPS ועד אינטרנט כפרי

ראש ארגון החלל האיראני, התייחס לתפקידם החיוני של לוויינים בחיי היומיום, והצהיר כי גם אם אנשים אינם רואים את הלוויין, הם נהנים משירותיו מדי יום.

ראש ארגון החלל האיראני, חסן סלאריה, אמר בראיון טלוויזיוני: "לוויין נאהיד-2, שהוצב בהצלחה במסלול ב-25 ביולי 2025, הוא לוויין התקשורת הראשון של איראן הפועל בתחום התדרים "Ku". לוויין זה תוכנן ונבנה על ידי מכון המחקר האיראני לחלל בשיתוף פעולה עם קבוצת חברות ידע.".

כניסתה של איראן לתדר Ku היא צעד קדימה בתקשורת לוויינית. הוא הוסיף: "השיגור המוצלח של Nahid 2 הוא צעד רציני בפיתוח טכנולוגיית החלל של המדינה ובכניסה לתחום תקשורת הפס הרחב מבוססת תדר Ku. לתדר זה יש יותר עוצמה ורוחב פס מאשר לתדר S ששימש בלוויינים קודמים, ולכן הוא משמש בעולם לשירותים כגון אינטרנט, שידורי טלוויזיה ותקשורת רחבת היקף."

בהתייחסו למטרה העיקרית של המשימה, אמר סלריה: "הלוויין Nahid-2 נועד בעיקר לבחון טכנולוגיות שפותחו באופן מקומי בתחום תקשורת החלל. המטען העיקרי של לוויין זה כולל משדר ומקלט בפס Ku, יחד עם קבוצת תת-מערכות, כולל ניהול צריכת חשמל, חיישנים, בקרת מצב ומערכות תקשורת אחרות, נבדקות גם כן."

 

בדיקות במסלול; תהליך רגיש וגוזל זמן אך חיוני

ראש ארגון החלל האיראני ציין: "תהליך הבדיקות במסלול הוא תהליך גוזל זמן ומדויק שחייב להתנהל שלב אחר שלב. בשל מורכבות המערכות וכדי לזהות במדויק שגיאות אפשריות, בדיקות מבצעיות עשויות להימשך מספר שבועות עד מספר חודשים, וזהו תהליך שגרתי לחלוטין ובהתאם לתקנים בינלאומיים."

הוא המשיך: "ביסוס התקשורת בתדרי S ו-UV בוצע ביום הראשון של השיגור, וגם ייצוב המסלול של הלוויין הצליח. שלב קריטי זה פירושו ייצוב מיקום הלוויין במסלול ומראה שמערכות הבקרה ולוחות העיבוד פעלו היטב."

סלאריה הוסיף: "לוויין נהיד 2 תוכנן, יוצר, הורכב ונבדק כולו באופן מקומי. כמובן, ייתכן שמוצרים זרים שימשו לאספקת רכיבים מסוימים מסיבות כלכליות, אך בסך הכל, לוויין זה נחשב למוצר מקומי לחלוטין."

בהתייחסו לנוכחותה של טכנולוגיית חלל בחייהם של אנשים, אמר: "ללוויינים, גם אם הם אינם נוגעים ישירות על ידי אנשים, יש השפעה חשובה מאוד על חיי היומיום. ממערכות מיקום ניידות ועד טלקומוניקציה, טלוויזיה, אינטרנט, שירותי אוויר וים, כולם מבוססים על טכנולוגיית חלל ותשתית לוויינים."

הוא הוסיף: "הגענו לשלבים הסופיים של ייצוב טכנולוגי, ולאחר מכן נוכל להיכנס לשלב הניצול והיצוא של שירותים ומוצרים. זהו השלב החשוב ביותר שמביא לקדמת הבמה את פירותיהם של שנים של מחקר ופיתוח."

 

מעמדה של איראן בתחום חלל

באשר למעמדה של המדינה בתחום החלל, אמר ראש ארגון החלל האיראני: "אנו נמנים בין כ-10 עד 11 מדינות בעלות יכולות שיגור לחלל. בתחום בניית הלוויינים, עברנו גם את שלב הננו-לוויינים ותכננו והפעלנו לוויינים בעלי מסה של מעל 100 קילוגרם, כמו נהיד ופארס. למרות שיש פער עם מדינות מובילות, קצב הצמיחה שלנו גבוה ועם המגמה הנוכחית, אנו יכולים לפצות על חלק גדול מהפער הזה."

הוא ציין: "כיום, באיראן, יש לנו חברות המייצרות מערכות בקרת מצב, לוחות עיבוד, חיישנים שונים ומקלטי S ו-U. שרשרת האספקה הזו הפכה בהדרגה למערכת אקולוגית חללית שלמה. יש לנו אפילו חברות שהן יצרניות לוויינים, לא רק יצרניות תת-מערכות. דוגמה לכך היא לוויין קאוסאר, שיוצר ושוגר על ידי אחת החברות הללו בשנה שעברה."

בנוגע למיקומה של איראן במועדון החלל העולמי, אמר: "העובדה היא שאנחנו במצב טוב בהרבה מדדים. בעוד שחלק מהמדינות מייצרות רק ננו-לוויינים, אנחנו מייצרים לוויינים בעלי מסה של 100 קילוגרם ומעלה. נהיד 2 שוקל כ-110 קילוגרם, ולוויין פארס שוגר קודם לכן עם משקל גבוה. נכון לעכשיו, רק כ-10 עד 11 מדינות בעולם בעלות יכולת שיגור לחלל, ואנחנו אחת מהן".

MR