אילו טכנולוגיות עומדות מאחורי הטילים המדויקים של איראן?
הקפיצה הטכנולוגית של מומחים איראנים בשילוב מערכות הנחיה חכמות וראשי נפץ ניתנים לתמרון הביאה את דיוק הטילים הבליסטיים לרמות מדויקות ושינתה את משוואות ההגנה האזוריות לטובת כוח ההרתעה של איראן.
בדוקטרינה הצבאית של איראן, התפיסה ששינתה את משוואות האזור יותר מתמיד היא השגת יכולת דיוק במאגר הטילים של המדינה. קפיצת מדרגה טכנולוגית זו, תוצאה של עשרות שנים של מאמצים בלתי פוסקים של מומחים ומדענים מקומיים תחת תנאי הסנקציות הקשים, הפכה את הטילים הבליסטיים של איראן מכלי נשק הרתעתיים גרידא לכלים מדויקים וטקטיים שיכולים לאתר ופגוע בכל מטרה בכל מקום באזור עם שגיאה של פחות מכמה מטרים. אבל אילו טכנולוגיות מורכבות מסתתרות מאחורי הדיוק המדהים הזה?
הצעד הראשון הוא עצמאות בניווט בעזרת מערכת הניווט האינרציאלית (INS). הבסיס והיסוד להנחיית כל טיל בליסטי הוא מערכת הניווט האינרציאלית. מערכת זו, הנחשבת למוח העצמאי של הטיל, מחשבת את מסלולו, מהירותו ומיקומו של הטיל מרגע השיגור, ללא צורך בקבלת אותות מבחוץ, באמצעות גירוסקופים ומדי תאוצה רגישים ביותר. עם שליטה מלאה בטכנולוגיה זו, מהנדסים איראנים הצליחו לתכנן מערכות INS מקומיות בדיוק רב, המהוות את עמוד השדרה של מערכת ההנחיה של טילים משנות השמונים כמו משפחות שהאב, קדר וסג'יל. היתרון הגדול של מערכת זו הוא עמידותה המוחלטת לכל לוחמה אלקטרונית והפרעות מצד האויב. מערכת זו עדיין חלק מחבילת המטרות של טילים איראניים יחד עם מערכות אחרות.
להלן סרטון של טיל הפת"ח 1 שנורה ופוגע במטרה בצורה מדויקת וברורה:
שלב שני, הגברת הדיוק על ידי שילוב ניווט לווייני
למרות העצמאות של מערכות אינרציאליות, מערכת זו סובלת משגיאות מצטברות לאורך זמן. כדי לפתור בעיה זו ולהביא את הדיוק לרמת דיוק, פנו מומחי ארצנו לטכנולוגיית שילוב נתוני לוויין (כגון GPS או GLONASS או לוויינים איראניים) עם מערכת INS. בשיטה זו, הטיל מקבל את מיקומו המדויק דרך לוויינים באמצע מסלולו ומתקן שגיאות אפשריות של מערכת האינרציה. עדכון זה מגביר משמעותית את דיוק הטיל בשלב האמצעי של הטיסה ומקרב אותו למטרה עם סטייה מינימלית.
השלב הסופי והירייה האחרונה, טכנולוגיית הכוונת ראש הנפץ עד לרגע הפגיעה, בשלב זה, ראש הנפץ של הטיל מופרד מהגוף ובאמצעות חיישנים מתקדמים, מזהה את המטרה בצורה חכמה ומתקן את עצמו לפגיעה מדויקת. להלן סרטון של התקפה מדומה של טילי משמרות המהפכה על מתקני גרעין אויב באימון ואיתור טילים איראניים:
טכנולוגיה זו, שהגיעה לשיאה בטילי משפחת פתח (כגון חאג' קאסם, פתאח 1 ו-2, זולפקאר, חייברשקן) ובטילים מתקדמים יותר כמו קאסם בסיר ועמאד, פועלת בשתי דרכים עיקריות:
1. מערכת אופטית ואינפרא אדום בראש הנפץ
בשיטה זו, מותקנת מצלמה מתקדמת או חיישן תרמי בראש ראש הנפץ. עין חכמה זו משווה את התמונה האמיתית של המטרה לתמונה שכבר מאוחסנת בזיכרונה (דרך נתוני לוויין או רחפן). לאחר מכן, על ידי עיבוד התמונה, ראש הנפץ ננעל על הנקודה הפגיעה ביותר של המטרה, ועל ידי מתן פקודות לבלוקי בקרה קטנים, מטח את עצמו בדיוק באותו מקום. טכנולוגיה זו מעניקה לטיל את היכולת לירות ולשכוח ומפחיתה את הדיוק מתחת ל-10 מטרים.
2 - ראשי נפץ ניתנים לתמרון עד לרגע הפגיעה
טכנולוגיה נוספת שאיראן השיגה היא פיתוח ראשי נפץ ניתנים להסרה וניתנים לתמרון. ראשי נפץ אלה מסוגלים לשנות את מסלולם בפתאומיות לאחר כניסה חוזרת לאטמוספירה באמצעות מדפי בקרה. ליכולת זו שני יתרונות אסטרטגיים: ראשית, היא כמעט מבטיחה מעבר דרך מחסום מערכות הגנה מפני טילים של האויב (כגון THAAD או חץ 3) ושנית, היא מאפשרת לראש הנפץ לבצע תיקונים סופיים לפגיעה מדויקת במטרה.
להלן סרטון של הטיל האיראני משנה כיוון שניות לפני הפגיעה ומזהה את המטרה במהלך מבצע ההבטחה הכנה 2:
השגת המחזור המלא של טכנולוגיית טילים מדויקים אינה הישג צבאי בלבד; זהו סמל לביטחון עצמי, ידע מקומי וסמכות לאומית. הצעירים והאליטות של אזור זה, בשקט ותחת לחץ כבד ביותר, הפכו טילים לכלים חכמים ומדויקים, שינו את מאזן הכוחות באזור מערב אסיה והגדילו את העומק האסטרטגי ואת כוח ההרתעה הפעיל של הרפובליקה האסלאמית של איראן לרמה שמאלצת כל אויב לבצע חישובים מורכבים ומדויקים לפני נקיטת כל פעולה עוינת. טכנולוגיה זו היא ערובה לביטחון בר-קיימא ותגובה נחרצת לכל איום על שלמותה הטריטוריאלית והאינטרסים הלאומיים של איראן.
MR
