איראן סיכלה 20,000 מתקפות סייבר במהלך המלחמה בת שנים עשר הימים

במהלך מלחמת שנים עשר הימים שהישות הציונית פתחה, איראן, בהסתמך על מערכת ההגנה האזרחית שלה, הצליחה לשמור על יציבות לאומית והמשכיות של שירותים חיוניים בתחומי הסיוע וההצלה, הגנה מפני קרינה, ביטחון סייבר ותקשורת

פארס טודיי - עובדה היא, שמלחמת שנים עשר הימים הייתה במה לעימותים מקיפים בתחומי הצבא, הסייבר, התקשורת והסיוע; אך בעיצומו של משבר זה, מערכת ההגנה האזרחית של איראן, הנשענת על יכולות מקומיות של בני העם הפטריוטים, טכנולוגיה מקומית וניהול מתואם, הצליחה להוכיח את הצלחתה בחוסן הלאומי.

70% מהפצועים במלחמת שנים עשר הימים חולצו על ידי צוותי סיוע עממיים

במערכת ההגנה האזרחית, ובהתבסס על מסמך "הגנה ממוקדת אדם", סיוע והצלה תופסים מקום מרכזי. מערכת זו שואפת לשמר חיי אדם, לשמור על שירותים חיוניים ולהשיב יציבות במצבי משבר. במילים אחרות, סיוע והצלה מייצגים את הפנים ההומניטריות של ההגנה האזרחית; ניהול משברים, טכנולוגיה וקורבנות אדם מיושמים במסגרת רשת מגובשת ומתואמת.

מערכת זו מבוססת על שלוש שכבות עיקריות:

ראשית:

מניעה והיערכות, המתמקדת בחינוך הציבור, תכנון סיוע לאומי וזיהוי אזורים בסיכון גבוה לפריסת ציוד וכוחות תגובה מהירה. מטרתה להגביר את מוכנות הציבור ולהפחית הפסדים פוטנציאליים במקרה של משבר.

שנית:  

פעולות תגובה מהירה, בהן צוותים מיוחדים של הסהר האדום, שירותי חירום, מכבי אש ומתנדבים בשירות הציבור מתערבים ברגע שמתרחש משבר, ופועלים על סמך עקרון "זמן הזהב"; כי כל דקה בשלב זה שקולה להצלת חיי אדם.

במהלך תקופה זו, למרות דיווחים על ירידה של 30 אחוזים בתעסוקה במגזר הכלכלה הדיגיטלית, והערכות כי בממוצע, יותר ממכה אחת הונחתה על מגזר זה בכל יומיים, הצליח מבנה הביטחון של איראן למנוע קריסה של רשתות חיוניות.

שלישית:

שיקום והכשרה לאחר המשבר, הכולל בשלב זה מתן דיור חירום, שירותים רפואיים, תמיכה פסיכולוגית ושיקום תשתיות שניזוקו, ממלאים תפקיד מכריע בשיקום החברה לשגרה. הסהר האדום של הרפובליקה האסלאמית של איראן, כזרוע העיקרית של מערכת זו, פועל במסגרת "תוכנית התיאום הלאומית לסיוע" עם למעלה מ-3.5 מיליון מתנדבים ו-70,000 עובדי סיוע פעילים. שיירות של רכבי הצלה, בתי חולים לפריסה מהירה, צוותי תמיכה פסיכולוגית ורשת תקשורת למשברים מהווים את התשתית התומכת במערכת זו.

ניסיון מלחמת שנים עשר הימים הוכיח שבעידן האיומים ההיברידיים, הגנה אזרחית אינה עוסקת רק במבנים ובמערכות, אלא גם באנשים אשר, באמצעות הידע, האמונה וההקרבה שלהם, הפכו את מערכת הסיוע וההצלה לחזית היציבות הלאומית.

אין דליפת זיהום גרעיני לאחר התקיפה האמריקאית על אתרי הגרעין

הגנה מפני קרינה היא אחת השכבות המורכבות והרגישות ביותר במערכת ההגנה האזרחית של המדינה; זהו תחום שבו מדע, טכנולוגיה וניהול משברים נפגשים כדי להגן על חיי אדם ועל המערכת האקולוגית הלאומית מפני איומים גרעיניים ורדיולוגיים.

בשנים האחרונות, עם האיומים הגוברים מצד הישות הציונית וארצות הברית נגד התשתית הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית של איראן, המועצה העליונה לביטחון לאומי והמטה הכללי של הכוחות המזוינים פיתחו ויישמו אמצעים מיוחדים בצורת תוכנית הגנה מפני קרינה פרואקטיבית. מטרת תוכנית זו לא הייתה רק להתמודד עם אירוע לאחר התרחשותו, אלא למנוע השלכות ולמתן נקודות תורפה לפני שמתממש איום.

במסגרת זו, הועלו על סדר היום צעדים כגון הקמת מערכות התרעה וגילוי קרינה, סימולציית תרחישי תקיפה ותכנון פרוטוקולי תגובה מהירה. אירוע מרכזי בתחום זה היה תרגיל שהיד חאג'י חאתם, שנערך בו זמנית באתרי הגרעין פורדו, נתנז, קאשאן ואספהאן, שהיה תרגיל קרינה מדויק ביותר.

תרגילים אלה הביאו לפיתוח מבנה הגנה מתוחכם ורב-שכבתי מפני קרינה. מבנה זה השתמש במערכות ניטור בזמן אמת, ציוד ניטור קרינה מבוסס רכב ומוטס, ורשת תקשורת מאובטחת להעברת נתוני קרינה. אמצעים אלה, יחד עם שיפור בטיחות המתקנים, הכשרה ייעודית לצוותים מבצעיים ופיתוח תשתית טכנולוגית, שיפרו משמעותית את יכולתה של איראן לנהל משברי קרינה.

במתקפה האמריקאית האחרונה על אתרי פורדו, נתנז ואספהאן, המהווה הפרה בוטה של ​​אמנת אי-הפצת נשק גרעיני וכל תקנות הבטיחות הגרעינית הבינלאומיות, החל תהליך ניטור הקרינה באופן מיידי עם הפעלה מיידית של מרכז מערכת הבטיחות הגרעינית של המדינה.

בהתבסס על נתונים שנרשמו על ידי מערכות גילוי חומרים רדיואקטיביים, לא נצפתה דליפה או זיהום רדיואקטיבי סביב האתרים. תוצאה זו היא תוצאה ישירה של הצעדים היזומים והמדעיים שננקטו במסגרת תוכנית ההגנה הלאומית מפני קרינה, תוכנית שהדגימה את המעבר של איראן משלב "תגובת החירום" לשלב של מוכנות מדעית וטכנית בתחום בטיחות והגנה מפני קרינה.

סיכול 20,000 מתקפות סייבר של האויב במהלך 12 הימים של המלחמה

במהלך 12 הימים של המלחמה, חווה מרחב הסייבר של איראן את אחד מגלי מתקפות הסייבר הנרחבים והמתוחכמים ביותר בתולדותיה. יותר מ-20,000 מתקפות סייבר, ממקורות מקומיים וזרים כוונו נגד התשתיות הקריטיות של המדינה.

מתקפות אלו היו חלק ממלחמת אויב מתואמת שנועדה לשבש את השירותים הציבוריים, להחליש את רשתות התקשורת ולשתק את המערכת האקולוגית של הכלכלה הדיגיטלית של איראן.

עם פרוץ התוקפנות הציונית, המרכז הלאומי לסייבר, משרד התקשורת וגופים אחראים נוספים ארגנו מבצע ניהול משברי סייבר ארצי, תוך אימוץ גישת הגנה אזרחית. לעיתים, נפח תעבורת הנתונים הזדונית הגיע ל-500 ג'יגה-ביט לשנייה, אך רשת המידע הלאומית ומערכות הגנת הסייבר של איראן הצליחו לשמור על יציבות השירות באמצעות תגובה מהירה וחכמה שהפרידה את תעבורת הנתונים הזדונית לשכבות שונות.

במהלך מלחמת סייבר זו, נעשו מאמצים להבטיח שאף אחד משירותיה החיוניים של איראן לא יופרע, החל מרשתות הבנקאות והדואר ועד לממשל האלקטרוני והתקשורת הציבורית. למרות ששני בנקים הותקפו, הם חידשו את פעילותם במהירות על ידי יישום פרוטוקולי התאוששות מהירה.

היציבות שהושגה נבעה מיישום מודל הגנה קיברנטית רב-שכבתי; מודל המבוסס על שלושה עמודי תווך עיקריים: ראשית, ניטור חכם וזיהוי מהיר של איומים באמצעות מערכות ניטור והתרעה לאומיות; שנית, תגובה מיידית ובלימת מתקפות במרכזי תקשורת מקומיים ושיתוף פעולה עם מרכזים זרים מקושרים; ושלישית, המשכיות שירותים חיוניים ללא הפרעה לתקשורת הציבורית ושמירה על יציבות רשת המידע הלאומית.

מודל ההגנה האלקטרונית במלחמת 12 הימים היה סמל לבשלות ההגנה הדיגיטלית של איראן; ניהול חכם ורב-שכבתי שהיה מסוגל לעמוד בפני התקפות אויב מאורגנות ומשותפות מבלי לגרום לשיבוש משמעותי לשירותים הציבוריים באיראן.

התקשורת הארצית בחזית ההגנה האזרחית והקיימות הלאומית

התקשורת היא תשתית לאומית חיונית; משימתה העיקרית היא לשמור על זרימת המידע ולהבטיח את המשכיות התקשורת הלאומית בכל הנסיבות. במקביל, רשות השידור של הרפובליקה האסלאמית של איראן  IRIB עם פריסתה הלאומית והאזורית, נמצאת בחזית קיימות המידע במדינה; לכן, הגנה על המשכיותה הטכנית והביטחונית נחשבת לחלק מאסטרטגיית ההגנה האזרחית הרחבה יותר.

בשנים האחרונות, רשות השידור של הרפובליקה האסלאמית של איראן IRIB הייתה נתונה שוב ושוב למתקפות סייבר מתוחכמות ומאורגנות; מתקפות שנועדו לשבש רשתות שידור, לחדור למערכות תוכן ולערער את אמון הציבור. עם זאת, על ידי נקיטת צעדים פרואקטיביים וחיזוק הגנות הסייבר שלה, רשת התקשורת הלאומית הצליחה לשמור על חוסנה ולהבטיח את המשכיות השירות והשידור.

האיומים לא היו מוגבלים לתחום הסייבר. במהלך 12 הימים שניהלה הישות הציונית נגד איראן, אולפן רשת החדשות היה מטרה למתקפה צבאית ישירה; אירוע שהדגים כי זרימת המידע מהווה איום על אויבים כמו מרכז פיקוד צבאי.

מנקודת מבט של הגנה אזרחית, אירועים כאלה מדגימים כי התקשורת היא מרכזית במבנה הביטחון הלאומי של מדינה. לכן, תכנון מערכות שידור עם נתיבים חלופיים, הקמת מרכזי גיבוי ופיתוח רשתות איתות גמישות הן בין הדרישות הטכניות החשובות ביותר בתחום הגנת התקשורת.

בהתאם לכך, בשנים האחרונות נערכו באופן קבוע תרגילי הגנה אזרחית בתחנת השידור של הרפובליקה האסלאמית של איראן IRIB. תרגילים אלה נועדו להעריך את יציבות רשת האיתות לנוכח תרחישי איום שונים, כולל הפסקות תקשורת בסיבים אופטיים, מתקפות סייבר ושיבושים בתחנות שידור. במהלך תרגילים אלה מוערכים אינדיקטורים כגון זמן שיקום השירות, יעילותן של נתיבים חלופיים וחוסן הרשת במצבים קריטיים.

הגנה אזרחית בתחום התקשורת אינה מוגבלת להגנה על תשתיות טכנולוגיות; היא כוללת גם שמירה על אמון הציבור ושמירה על זרימת המידע. בתקופות של מלחמה היברידית, סגירת כלי תקשורת משמעותה סגירת חלק מהכוח הלאומי של מדינה; לכן, תקשורת בת קיימא היא עצמה עמוד תווך של יציבות לאומית.

עלייה של 87% בהעברת סחורות חיוניות במהלך מלחמת 12 הימים

לפני מספר חודשים מתיחלת התוקפנות הישראלית, אירע פיצוץ בנמל שאהיד רג'אי. נמל זה ממלא תפקיד מכריע בסחר הימי האיראני, ומטפל בכ-80% מכלל הסחורות המסחריות הנכנסות או יוצאות מהמדינה. חודש בלבד לאחר מכן, הישות הציונית תקפה את איראן. למרות אתגרים אלה, במהלך מלחמת 12 הימים, היינו עדים לעלייה של 87% בשחרור סחורות חיוניות, מה שהבטיח שצורכי השוק נענו מבלי לדלדל את עתודות הכוח האסטרטגיות.

ייצור הדלק היומי גדל ב-28 מיליון ליטר במהלך המלחמה בת 12 הימים

בעוד שאויבי איראן הטילו אמברגו על הנפט האיראני לפני שנים כדי להפעיל לחץ על העם האיראני, המלחמה לא הצליחה לעצור את ייצור הנפט האיראני; למעשה, ייצור הבנזין גדל ל-28 מיליון ליטר ביום. בדרך זו, התשתיות במדינה המשיכו לתפקד.

FT