נשק איראני: 3 טכנולוגיות מתקדמות בטיל הכבד ביותר- חייבר

טיל הבליסטי חורמשהר 4 (חייבר), משלוב שלוש טכנולוגיות מפתח, כולל הנחיה מדויקת מבוססת חלל, מוכנות לשיגור מיידית עם דלק היפרגולי וראש הנפץ החכם הכבד ביותר של איראן, ונחשב לקפיצת מדרגה אסטרטגית בהרתעה המדויקת ובכוח התגובה המהיר של המדינה

בעידן שימוש טכנולוגיות ההגנה במבנה הביטחון הלאומי של מדינות, איראן נקטה צעד ארוך ומכריע לקראת ביסוס דוקטרינת ההרתעה האקטיבית והפגנת סמכותה המקומית על ידי חשיפת הטיל הבליסטי לטווח בינוני "חורמשהר 4", המכונה "חייבר". מערכת זו, שנחשפה לפני שנתיים, נחשבת לקפיצת מדרגה טכנולוגית הממקמת את איראן בין המדינות הבודדות שהשיגו את מלוא מחזור התכנון והייצור של טילים בליסטיים מתקדמים עם יכולות טקטיות ואסטרטגיות בו זמנית. טיל חורמשהר 4, בעל טווח של 2,000 קילומטרים ויכולת לשאת את ראש הנפץ הכבד ביותר מבין מערכות הטילים של איראן (1,500 עד 2,000 קילוגרמים), הוא תגובה מכרעת לאיומים אזוריים וחוצה-אזוריים. עם זאת, כוחו האמיתי של טיל זה טמון לא רק בטווח ובמשקל ראש הנפץ, אלא גם בשלוש טכנולוגיות מתקדמות שהפכו אותו לנשק מדויק, מהיר וגמיש. כעת נבחן את שלוש הטכנולוגיות המרכזיות הללו:

1. טכנולוגיה ראשונה, הנחיה בשלב ביניים ואיתור

 אחד האתגרים הגדולים ביותר בטילים בליסטיים הוא שמירה על דיוק בטווחים ארוכים. לאחר הירי, הטיל עובר חלק גדול ממסלולו מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ בשלב האמצעי, שם לא ניתן עוד להשתמש במדפים אווירודינמיים (כמו כנפי מטוס) כדי לתקן את המסלול.

תיאור טכני: כדי לפתור בעיה זו, טיל חורמשהר 4 משתמש במערכת הנחיה ובקרה מתקדמת בשלב האמצעי. בניגוד לטילים רבים מדור ישן יותר שנעו במסלול בליסטי (כמו תותח שנורה) לאחר שהמנוע כבה והייתה לו שגיאה גבוהה, חייבר מצויד במערכת בראש הנפץ שלו שעובדת גם בוואקום של החלל. מערכת זו כוללת מנועי הנחיה קטנים או דחפים שכאשר הם מופעלים בכיוונים שונים, מכוונים במדויק את ראש הנפץ לקואורדינטות שנקבעו מראש. נקודה מעניינת בתכנון גוף הטיל הראשי היא ביטול כנפוני הבקרה הייצובים בקצה הגוף. זה מצביע על כך שהשליטה בטיל בשלב הטיסה האטמוספרי אינה נעשית על ידי הכנפונים, אלא כנראה באמצעות בקרת וקטור הדחף של המנוע הראשי. עיצוב זה מסייע בהפחתת שטח חתך המכ"ם והחמקנות, וגם מצביע על בגרות בתכנון מערכות הנעה.

חשיבות אסטרטגית: רמת דיוק זו הופכת את הטיל מנשק תקיפה אזורית (להשמדת עיר) לנשק מדויק (להשמדת בסיס צבאי, האנגר מטוסים או מרכז פיקוד מבוצר). דיוק גבוה זה מאפשר גם לראש הנפץ במשקל 1,500 ק"ג לגרום הרס מקסימלי בדיוק על המטרה המיועדת.

2. הטכנולוגיה השנייה, הנעה היפרגולית ומוכנות טקטית

אחת הבעיות ההיסטוריות עם טילים בליסטיים המונעים בדלק נוזלי הייתה זמן ההכנה הארוך לפני הירי. הזרקת דלק וחומר מחמצן (כגון חמצן נוזלי) הייתה תהליך גוזל זמן, מסוכן ומורכב שיכול היה להימשך שעות. עיכוב זה הותיר את הטיל פגיע להתקפות מנע מצד האויב.

תיאור טכני: טיל חורמשהר-4 פתר לחלוטין בעיה זו באמצעות שימוש בדלק היפרגולי. דלק היפרגולי הוא שילוב של דלק וחומר מחמצן שנדלק מעצמו במגע ואינו דורש מערכת הצתה או בעירה חיצונית. תכונה זו אפשרה למומחי הגנה איראנים לתכנן טיל שניתן לאחסן במצב טעון במלואו במשך שנים (דיווחים אומרים עד 10 שנים) במבסיסים תת-קרקעיים או על גבי משגרים ניידים. בנוסף, גם עיצוב מנוע הטיל הוא חדשני; ​​המנוע ממוקם בתוך מיכל הדלק. עיצוב מתקדם זה הקטין משמעותית את האורך הכולל של הטיל (לכ-13 מטרים), וכתוצאה מכך הגבירו את הזריזות וקלות ההובלה וההסוואה.

חשיבות אסטרטגית: טכנולוגיה זו משלבת את התכונות הטובות ביותר של טילי דלק מוצק (מהירות תגובה גבוהה) עם התכונות הטובות ביותר של טילי דלק נוזלי (יכולת נשיאה של ראש נפץ כבד מאוד ופגיעה ספציפית גבוהה). חורמשהר 4 הוא טיל אסטרטגי ארוך טווח שכעת יש לו גם יכולת להגיב במהירות ל"טקטיקה" ויכול להגיב לכל איום בזמן הקצר ביותר האפשרי.

3. הטכנולוגיה השלישית היא ראש נפץ כבד, חכם ורב-תכליתי

כוח ההרס של טיל תלוי לא רק בדיוקו, אלא גם במשקל ובסוג ראש הנפץ שלו. עם ראש נפץ באורך של כ-4 מטרים ומשקל של 1,500 קילוגרמים, ה"חייבר" הוא טיל עם ראש הנפץ "הכבד ביותר" במאגר הטילים של איראן.

תיאור טכני: משקל גבוה זה לבדו יוצר יכולות חדירה והרס יוצאות דופן כנגד מטרות מבוצרות ותת-קרקעיות. אך טכנולוגיית ה"חייבר" חורגת מראש נפץ כבד. דיווחים מצביעים על כך שהטיל הזה יורש את היכולות המתקדמות של דורות קודמים (כגון ה"חורמשהר 2") בנשיאת ראש נפץ מצרר. יכולת זו משמעותה יכולת לשאת עשרות תחמושת קטנה שמשוחררת בגובה מסוים מהמטרה ופוגעת בשטח רחב. (התייחסות המפקדים ליכולת לפגוע ב-80 מטרות מאשרת זאת). בנוסף, מקורות מסוימים מצביעים על שימוש בבינה מלאכותית, מכ"ם ומחפשי אופטיקה בראש הנפץ. משמעות הדבר היא הצטיידות בהנחיית שלב סופי. כלומר, לאחר כניסה חוזרת לאטמוספירה, ראש הנפץ עצמו מחפש מטרה (לדוגמה, נושאת מטוסים או מטרה קרקעית נעה) ומכוון את עצמו לעברה.

בקיצור, הטיל הבליסטי חורמשהר 4 (חייבר) הוא יותר מנשק, הוא חלון ראווה של טכנולוגיה צבאית. מערכת זו היא תוצאה של שילוב חכם של שלוש טכנולוגיות מפתח: דיוק רב (באמצעות הנחיה בשלבי ביניים), מהירות תגובה מיידית (באמצעות דלק היפרגולי), וכוח הרס גמיש (באמצעות ראש נפץ כבד וחכם). חייבר הוא סמל לבגרות של תעשיות הביטחון של איראן וכלי רב עוצמה להבטחת הביטחון הלאומי ולביסוס הרתעה אסטרטגית כנגד כל הרפתקנות של היריב.

MR