מיסלת הרכבת מוסקבה-טהרן: פוליטיקה על הפסים

הרכבת שיצאה ממוסקבה, חצתה את טורקמניסטן וקזחסטן, והגיעה לאדמת איראן אינה רק רכבת קישור כלכלית, אלא מבטאת שינוי פוליטי משמעותי התורם לטובת אינטרסי מדינות האזור

פארס טודיי - מעבר הרכבת הרוסית הראשונה לאיראן דרך המסדרון צפון-דרום לא היה אירוע חולף בדברי ימי התחבורה הבינלאומית, אלא התפתחות המשקפת את מצב הרוח הגיאופוליטי המשתנה ביבשת אירואסיה. נתיבי סחר תמיד היו השתקפות של נתיבי כוח, ומה שקרה הפעם מרמז שהקווים החדשים משרטטים מפת השפעה שונה בתקופה שבה מאזני הכלכלה והאנרגיה משתנים.

מוסקבה בחרה לפתוח נתיב משלה דרומה, הרחק מנתיבים שעלולים להפוך בכל רגע לכלי לחץ פוליטי.

ההחלטה לעקוף את אזרבייג'ן לא הייתה רק בחירה טכנית אלא גם עמדה אסטרטגית, שכן באקו התקרבה מבחינה פוליטית לתל אביב, מה שהפך את ההסתמכות עליה עבור המסדרון המערבי למסוכנת. זו הסיבה שטורקמניסטן צצה כחלופה שתבטיח את היציבות והנייטרליות של קו הרכבת.

רכבת זו תתחיל את מסעה מצפון למוסקבה, 900 קילומטרים משם, תעבור דרך קזחסטן וטורקמניסטן, ותכנס לאיראן דרך מעבר "אינגצ'ה בורון". היעד הסופי הוא נמל "אפרין", נקודה אסטרטגית בצומת הדרכים הצפוניות, הדרומיות, המזרחיות והמערביות, הממוקמת 20 קילומטרים מהבירה, טהרן.

שידוד מערכות של היחסים באזור

שינוי זה עיצב מחדש את היחסים באזור, כאשר המסדרון המזרחי הפך למוקד לצומת האינטרסים של רוסיה, איראן, טורקמניסטן וקזחסטן, ולאמצעי למתן את השפעת המתחים האזוריים על הסחר.

מבחינה כלכלית, המסדרון החדש נותן תנופה לחיבור הצפון והדרום באמצעות נתיב המהיר ב-40% מתעבורה ימית דרך תעלת סואץ, משפר את התחרותיות של היצוא הרוסי ומעניק לאיראן הזדמנות להגדיל את התשואות ולהרחיב את תפקידה בסחר האזורי.

נמל אפרין היבש שנפתח לאחרונה הפך למרכז מרכזי לתחבורה של סחורות ושחרור אלקטרוני, דבר המצביע על כוונתה של טהרן למנף את מיקומה כדי להפוך למרכז תחבורה מרכזי לשווקי הודו ואזור המפרץ.

ברמה האסטרטגית הרחבה יותר, פרויקט זה מייצג צעד מעשי בבניית מערכת אירואסיה חדשה המבוססת על גיוון נתיבי הסחר ושחרורם משליטה מערבית. הוא גם משלים יוזמות סיניות שמטרתן לחזק את הקישוריות היבשתית והימית ביבשת כדי ליצור בסופו של דבר רשת תחבורה מקושרת המחברת את רוסיה, סין, איראן ומדינות מרכז אסיה.

נטישת נתיבים הנשלטים על ידי המערב

בקריאה פוליטית רגועה, הרכבת שיצאה ממוסקבה לכיוון איראן מבטאת מעבר הדרגתי משלב של תלות בדרכים הנשלטות על ידי המערב לשלב של ריבוי אפשרויות ואינטרסים. זוהי דוגמה לאופן שבו מדינות בינוניות וגדולות מנסחות מחדש בשקט את מאזניהן באמצעות כלכלה, לא באמצעות עימות.

המסדרון החדש אינו אתגר לאף אחד, אלא הצהרה על עידן אחר המאופיין בריאליזם ובאינטרסים משותפים, שבו הכוח עובר הפעם דרך מסילות ברזל, לא דרך נמלים צבאיים.

FT