שנה עם נזקים טקטיים אבל הישגים אסטרטגיים

קרוב לחודשיים אחרי שנה אזרחית, גם באיראן התחילה השנה הפרסית החדשה שנת 1399 . בשנה שבעבר היו הרבה אסונות טבע באיראן ובעולם.

התחלנו את השנה בשיטפונות במחוזות בדרום המדינה ובאמצע השנה חווינו רעידות האדמה החזקה וגם במקרה הזה עברנו אותה. בשני המקרים, הכוחות המזוינים כולל משמרמות המפכה השתתפו בגדול ועזרו לעם. גם לקראת סוף השנה ובתזמון עם הבחירות לפרלנט האיראני ה – 11 נוכחנו בהתפשטות וירוס הקורונה שממשיכה עד עכשיו. בנושא הזה איראן לא היתה לבד האסון התחיל מסין והתפשט לכל העולם כולל ישראל וארה"ב.

אבל בצד האסונות שכפה הטבע על העם האיראני ועמים אחרים. היו גם התפתחויות פוליטיות ומדיניות שאי אפשר להתעלם מחשיבותן.

רצח מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה קאסם סולימני היה מבחינת העם האיראני האירוע החשוב ביותר שהביא עמו הרבה התפתחויות. טקסי ההלויה למפקד סולימני שהתקיימו במסלול התנועה של הגופה שלו, אחרי הובאה לאיראן, תחילה ממערב המדינה ועבור בטהראן הבירה ועיר משהד ולבסוף בעיר מולדתו קרמאן, היוו הפגנת כוח עממי מול עיני מבצע הרצח בנוגע לתמיכת העם במהפכה האסלאמית. בנוסף להלוויות הרחבות, באה פעולת הנקמה של איראן בדמות תקיפת הטילים המסיבית נגד הבסיס האמריקני עין אל־אסד בעיראק. למרות שהתגובה הזדמנה עם אסון הפלת המטוס האוקראיני והתקשורת העולמית קפצה על ההזדנות והתמקדה על המטוס, התגובה האירנאית היתה חשובה מבחינה אסטרטגית. הרי התגובה הראתה שאיראן בשונה מחלק ממדינות האיזור אינה חוששת מאיומי ארה"ב אלא מוכנה להגן על כוחותיה ואינטרסיה עד סף הסתכנות למלחמה עם ארה"ב. גם על זה אמרו בכירים איראנים שזה לא היה נקמה מרכזית, הנקמה המרכזית היא הסתלקותה של ארה"ב מהאיזור כולו אמרו.  

אירוע נוסף היה התפתחויות שעבר על הסכם הגרעין בין איראן וחמש פלוס אחת מדינות שאחר כך הפכו לחמש עם פרישת ארה"ב מההסכם. אחרי שמדינות האירופה קידמו מדיניות איפה ואיפה ולא קיימו את התחייבויותיהן בהסכם, גם איראן החליטה להפחית את התחייבויותיה במקביל והדרגתית. אחרי חמשה שלבים של הפחתת ההתחייבויות, תוכנית הגרעין של איראן ממשיכה את פעילותה וכמו שאמר הנשיא חסן רוחאני בנאומו לקראת סוף השנה, "כבר התוכנית משוחחרת ממוגבלויות מיותרות". יש לצין שזאת לא אומרת שאיראן שועטת לקראת פצצה גרעינית. הדיווחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית הראו בברור שאיראן לא הסיטה את מסלול הפעילות שלה לכיוון פצצה.

גם היו לאיראן את הסנקציות, שהתרבה והלכו עם התעקשות ארה"ב להכניע אותה לשווא. נכון שהסנקציות הביאו לבעיות כלכליות ולא פחות הומניטריות נגד העם האיראני, אבל העם האיראני ידעה להתגבר על הסנקציות ולנהל את הכלכלה שלה בלי תלות להכנסות הנפט.

לכן, לסיכום, אפשר לומר כי העם האיראני עבר שנה קשה עם נזקים טקטיים אבל מלאה בניסיונות והשגים אסטרטגיים.