המהפכה האסלאמית חוגגת את שנתה ה 42

איראן חוגגת - אם כי השנה בגלל קורונה בצורה שברובה וירטואלית - את השנה ה - 42 של ניצחון המהפכה האסלאמית באיראן שייסדה את מערכת הרפובליקה האסלאמית מול המערכת המלוכנית שהיתה עד אז באיראן. עצם השינוי באיזור שהיה רובו ככולו תחת משטרים דיקטטורים, היווה התקדמות חריגה בשלטון העם בקביעת הגורל שלו.

העצמת התפקיד של הציבור המוסלמי בקביעת גורל המדינה היה אחד ההישגים הראשונים של המהפכה שמטבעו של הדבר, הרעיון התפשט בין כל האומה המוסלמית למרות כל ההבדלים בין תרבויות ואסכולות שונות של העולם האסלאמי. הרצף התרבותי והדתי שיש בין האומות האסלאמיות באיזור היווה תשתית להתפשטות אוטומטית של המהפכה בערכים האסלאמיים, מה שבגלל אי היכרות המומחים המערביים עם התרבות, הוביל לאי הבנה בנוגע להתפשטות המהפכה האסלאמית באיזור.

במערב חושבים שאיראן ביוזמתה ובכוח הכסף שלה, מייצאת את הערכים שלה באיזור. אך זה לא הדבר, איראן לא כמו מדינות קולוניאליות מכריחה את האומות לדברים מסוימית. מה שבמערב לא רוצים לקבל ומשתדלים לייצר מכשול במסלולו הוא, איראן הציגה מודל מוצלח לשינוי פנימי בכל המדינות האסלאמיות. כל מדינה אסלמית ראתה שיכולה להשתנות מבפנים ולקבל את הגורל שלה בידיה. אך כוחות היוהרה ובראשם ארה"ב התחילו בהטלת סנקציות על איראן כדי להראות לעולם שהמחיר של חיקוי מהמהפכה של איראן יהיה יקר.

אך ההתפשטות הטבעית של המהפכה התקדמה. "ההגמוניה האזורית" היא תואר למה שהתשתיות המשותפות של האיזור מזמינות מעצמן ומפחידות את כוחות היוהרה שיש להם אינטרסים באיזור שעלולים להיפגע.

כישלונו של המערב בהפלת ממשלת בשאר אל אסד בסוריה אחרי קרוב ל 10 שנים של מלחמה הוא דוגמה לתפקידה הטבעי של איראן באיזור ותמיכה בציר ההתקוממות. נסיגתו של הממשל החדש בארה"ב מעמדות טראמפ בנוגע להסכם הגרעין ונטיית ממשלו של ביידן לחזרה להסכם חדש, התערבות רוסיה באירועים בסוריה בעקבות התפקיד של החלל קאסם סולימאאני, בנוסף לביקורו של ראש הפרלמנט באיראן במוסקבה עם אגרת מיוחדת ממנהיג איראן, ובאחרונה ביקורו של ראש מערכת המשפט של איראן בעיראק כדי לעקוב אחרי התיק של רצח החלל קאסם סולימאני ואבו מהדי אלמהנס, כל אלה הראו שארה"ב ובנות הברית שלה לא רק שלא הצליחו לצמצם את כוחה של איראן האסלאמית באיזור, אלא הובילו לקבלת פנים הרבה רחבה של העמים באזור לאיראן והאסטרגיה שלה.

כל עוד במערב ואצל בנות הברית שלו באיזור לא הפנימו את כוח התשתית האסלאמית באיזור – שאיראן משחקת רק תפקיד מזרז בה – לא יכולים להיכנס לשיתוף פעולה בונה באיזור. זה הוא המסר המיוחד של המהפכה האסלאמית בשנתה ה 42 .