הדילמות שבנושא זכויות אדם

זכויות האדם שמשו תמיד כמנוף בידי המערב כדי ללחוץ על המדינות המתפתחות כולל איראן. באחרונה הועלתה טענה מצד ארה"ב וישראל על הפרת זכויות האדם באיראן מה הביא לתגובה חריפה מצד הגורמים האיראנים.

שגריר איראן הקבוע במשרדי האו"ם בז'נבה אסמעיל בקאאי התייחס בישיבה ה–46 של מועצת זכויות האדם של האו"ם לטענות של ישראל נגד הרפובליקה האסלאמית ואמר כי לישראל לא מגיע לבטא דיעה בנושא כמו זכויות האדם. הוא גם הביע צער על הסטנדרטים הכפולים של המערב בנוגע לזכויות האדם בכלל, כאשר קבע כי חלק מהמדינות מתכוונות להחליש את מערכת המשפט של מדינות מתפתחות באמתלת הגנה על זכויות האדם.

דברי השגריר נוגעים בעיקר, לשני דילמות גדולות של המערב בנושא זכויות האדם: האתגר הראשון הוא ראייה סלקטיבית במעקב אחר מקרי הפרת זכויות האדם בעולם. הם רואים את מה שרוצים לראות ולא רואים את כל התמונה. דוגמה אחת ובולטת היא תימן. כבר שש שנים העם התימני חוטף פצצות סעודיות ומוקף במעצור כלכלי בתנאי מחסור במוזן ותרופה וכולם באור ירוק של ארה"ב. אך אף גורם או מוסד בינלאומי או המדינות המתיימרות בזכויות אדם לא הרימו קול. וכאשר התימנים הספיקו להגן על עצמם, כולם הרימו קול צעקה ואפילו האו"ם גינה אותם.

זה ועוד, נושאים כמו החזקת הארסנל הגרעיני הגדול ביותר בעולם, רצח 220 אלף בני אדם על ידי הפצצה הגרעינית של ארה"ב שהקימה ארגוני טרור כמו דאעש, תמכה בהם וסיפקה להם ציוד, לא נחשבים לנושאים של הפרת זכויות האדם.

דוגמה נוספת. המערב מתיחס בסלקטיבית לנושא זכויות אדם. הרי הישות הישראלית ביצעה וממשיכה לבצע, פשעים רבים בשטחים הפלסטינים הכבושים עם זאת, במערב עוצמים עין ונמנעים לראות את הפרותיה לזכויות העם הפלסטיני. דוגמה קטנה, אלפי בני נוער פלסטיני בכל יום נעצרים וסובלים מעינויים בבתי המעצר הישראליים בלי לשמוע תגובה ממדינות המערב התומכות במשטר הכיבוש.

האתגר השני ביחס לנושא זכויות האדם, מתגלם בפוליטיזציה, על ידי מדינות רבות במערב שמנצלות את הנושא ומשתמשות בו כדי להכתים ולסחוט מדינות אחרות. דבר שציין לו השגריר האיראני בז'נבה והבהיר כי זה אחד האמצעים שמשתמשים בו אוייבי איראן במלחמה הרכה. הרי מדינות כמו קנדה, אסטליה, בריטניה, מרשות לעצמן להפנות אצבע מאשימה נגד מדינות אחרות כאילו הן מהוות דוגמת מופת בנושא זכויות האדם וחושבות שאף אחד לא יודע על ההתנהלות שלהן נגד אזרחיהן.

במדינות אלה יש חוקים לדיכוי המוחים, רצח השחורים, רצח בני המעוטים, במיוחד המוסלמים ורדיפת המהגרים בתוך גבולות האיחוד האירופי, אך אותן מדינות רואות בצווים של מערכות המשפט במדינות אחרות כהפרה לזכויות האדם. המסקנה היא שהפוליטיזציה והסלקטיביות בנושא זכויות אדם מצד ארה"ב ומדינות באירופה פגעו בעיקרון זכויות האדם בצורה גדולה ביותר.