פיצוץ הטיל בדימונה סימן לעידן חדש
מבלי לייחס את השיגור לעבר דימונה של ישראל למדינה מסוימת, אפשר לומר כי כמה זההים מצבן של ישראל ואיראן כאשר בשני המקרים, רגע לפני שיחות חשובות בחוץ, קורה משהו שהכיוון שלו הוא החלשת מעמדה של המדינה בשיחות.
במקרה של איראן באמצע השיחות עם מדינות 4+1 על החזרה להסכם הגרעין התעוררנו לפיגוע חשמלי במתקן ההעשרה בנתנז. רוב הפרשנים ייחסו את הפיגוע לישראל כאשר הביעו שהמטרה שלה היתה לרוקן את ידי איראן בשיא השיחות. אך איראן העלתה את רף ההעשרה מעשרים לשישים אחוז כדי להראות שלא נסוגה מעמדותיה הצודקות.
במקרה של ישראל אחרי שביקר בה שר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין ודיבר בחדרי חדרים על ההפרעות של ישראל במהלך השיחות ואלץ את נתניהו לכנס את הקבניט הביטחוני לשני מועדים, נתניהו הדריך את גורמי הביטחון והמודיעין הבכירים לפני יציאתם לוושינגטון שיומרו שישראל לא מתחייבת בהסכם הגרעין ועוד לפני יציאתם לוושינגטון קרה פיצוץ מסתורי במפעל ביטחוני רגיש ברמלה וטילSA5 שוגר לעבר מרכז ישראל שהתפוצץ לא רחוק מכור הגרעין בדימונה. מה שהביא להצהרות חשובים על ידי שר המלחמה בני גנץ על החולשה של מערכת ההגנה האווירית של ישראל.
וגם צריך לשים לב לקשיים המשמעותיים והנמשכים של בנימין נתניהו במאמצי השווא שלו להרכבת הממשלה החדשה בישראל שבאו אחרי ארבע סבבי בחירות "יקרות" בישראל. אם נוסיף לכך את הדם הקר בלשון המטעה של הנשיא האמריקני החדש ג'ו ביידן כלפי נתניהו מאז נכנס לבית הלבן אפשר לומר ששיעור החולשה של ישראל הרבה גדול מזה של איראן.
כאמור, מבלי לייחס את השיגור למדינה מסויימת אפשר להגדיר את השיגור, סוג של אזהרה לישראל במסגרת הפיתגם המפורסם של בעל בית זכוכית שצריך להירתע מליידה אבנים לביתם של השכנים. גם יש הקבלה מעניינת בין שיעור הפרת מדיניות העמימות של ישראל במב"מ (המערכה שבין המלחמות) בשנים האחרונות ושיעור הפגיעות שלה מבחינה ביטחונית.
אולי זה מסמן את השינויים העמוקים במשחק באיזור מערב אסיה שבו המעמד של איראן במגמת עלייה ואולי מעמדה של ישראל בירידה. הסכמי שיתוף הפעולה האסטרטגי בין איראן לבין סין מצד אחד, ובין איראן לבין רוסיה מצד אחר, נטישתה של איראן את מדיניות "הסבלנות האסטרטגית" והעברתה למדיניות פעילה ויוזמתית לצד החלפת הנשיאים בארה"ב, והפלונטר הפוליטי העמוק בישראל הובילו למצב שבו הזמן עובר לטובת איראן ולא ישראל.
