הנוכחות האיראנית בחצר האחורית הימית של ארה"ב

מה היא החשיבות בחזרתה של קבוצת הספינות האיראניות מהאוקינוס האטלנטי שהביאה לכך שמנהיג המהפכה אייתאללה סייד עלי חמנאי פרסם הודעה מיוחדת (ביום שבת) על זה ובירך את מפקדי הצבא האיראני על ה"משימה ההיסטורית"?

את התשובה אפשר למצוא במאמר חשוב באתר סוכנות הידיעות "פארסניוז" בו פירטו את החשיבות של השיוט הארוך ביותר בתולדות המדינה. לפי אתר "פארסניוז" המשט היה בחזקת מבחן חשוב לנוכחות ארוכה של איראן במים הבינלאומיים ובנוסף להוכחת היכולות לשיוט היה מימד פוליטי ומדיני למשט שנותן לה חשיבות רבה. עם המשט נסללה דרכה של איראן לאיזור שנחשב עד כה חצר אחורית ימית של ארה"ב באוקינוס האטלנטי.

קבוצת המשימה של הספינות האיראנית מספר 75 בחיל הים של הצבא האיראני כוללת ספינת הנמל מוקראן ומשחתת סהאנד עשתה 133 ימים של שיוט, עברה 44 אלף ק"מ בים, הצליחה לסיים את המשימה חסרת התקדים של חיל הים וחזרה למים הטריטוריאליים של איראן בנמל בנדר עבאס.  

מה שמבדיל את המשימה מכל 74 המשטים הקודמים, הוא לא רק המסלול הארוך ללא עגינה אלא גם הנוכחות הימית הראשונה באוקיאנוס האטלנטי שנחשב לחצר האחורית של ארה"ב, אנגליה וצרפת.

המשט האיראני מהרגע הראשון, היה תחת מעקב של מדינות המערב ופרשנים בינלאומיים. בתחילת המשט, התקשורת המערבית העריכה שהקבוצה האיראנית שטה לונצאולה כדי להעביר אוניות מהירות שעל סיפונה למדינה כדי לייצר אתגר נגד הכוחות הימים של ארה"ב בים הקריבי. ההערכה פורסמה באתר "פוליטיקו" כאשר הודה כי הנוכחות האיראנית בחצר האחורית של ארה"ב היא אתגר נגד העוצמה האמריקנית באזור. גם שר ההגנה האמריקאי לואיד אוסטין הביע בישיבת הקונגרס האמריקני בתשובה לשאלה של הסנטור הדמוקרטי ריצ'ארד בלומנטל, הביע דאגה מהנוכחות האיראנית חסרת התקדים באזור.

אחרי שסגן מפקד הצבא האיראני אדמיראל סיארי הודיע ביום 21 יוני ( 31 בחורדאד) שהספינות סהנד ומוקראן הגיעו לאוקיינוס האטלנטי בדרכן לאוקיינוס האטלנטי הצפוני, במערב מבינים שטעו בהערכתם.

רק כש הספינות סהנד ומוקראן עברו ב- 22 ביולי את תעלת למאנש (בין אנגליה וצרפת) הבינו במערב שהמטרה של הקבוצה היא נמל סנט פטרסבורג ברוסיה, כדי להשתתף במשט ימי לרגל יום השנה ה- 325 להקמת חיל הים הרוסי. קבוצת הספינות האיראניות הגיעה לשם ב- 25 ביולי ( 3 במורדאד) והצטרפה לספינות של הודו ופקיסטן שגם הן נכחו במשט. 

אחת הנקודות החשובות של ההפלגה, היא התקופה הארוכה ביותר של נמשכה 133 ימים בלי לעגון בנמל מסוים. ספינת הנמל של מוקראן עם היכולת העצומה שלה הפכה את הקבוצה לבלתי זקוקה לעגינה ובכך התגברה על הסנקציות האמריקניות שהכריחו חלק מהנמלים לא לספק שירותים לספינות האיראניות.

133 ימים שיוט בלי עיגון

לפי אתר "פארסניוז" לאמיתו של דבר ספינת הנמל מוקראן היא בסיס ימי צף רב ייעודי שמספקת כל מיני צרכים בתחומים מבצעיים, מודיעיניים והתקפיים עם יכולת שהייה ארוכה במים הבינלאומיים. היום הצבא האיראני עם ספינת הנמל מוקראן יכול להגיע לכל נקודה בכל העולם.

לעבור מעל המים האלימים ביותר של העולם

גם המסלול האלים והמסוכן של כף התקווה הטובה והזרמים החזקים של המים באוקיינוס האטלנטי כולל גולף סטרים היו מבחן חשוב שהקבוצה האיראנית עמדה בו.

לעמוד מול האיומים האמריקנים בדרך

במסלול הארוך שלה, הקבוצה עמדה בפני ניסיונות אמריקנים לאתגר את השיוט ולהתקרב לספינות כדי לקבל מידע עליה. הספינות האיראניות הצליחו לזהות את האיומים ולהדוף אותם.

נוכחות בחצר האחורית של ארה"ב

ולבסוף הנוכחות חסרת התקדים של ספינות אריאניות באזור האוקיינוס האטלנטי שנחשב חצר אחורית של ארה"ב, אנגליה וצרפת היתה הישג עצום צבאית ואסטרטגית של הרפובליקה האיסלאמית. מעברן של הספינות האיראניות מתעלות רגישות כמו תעלת למאנש,  מצר דובר, מפרץ ביסקאיה, מצרי סקאגרק, תלעת גרייט בלט..... מצרי גיבראלטר, תעלת סואץ מול עיני מדינות המערב היווה הישג חשוב מאוד לחיל הים האיראני.

המסר הימי המיוחד לישראל

עוד הישג חשוב מבחינה איראנית הוא זה שהספינות האיראניות עברו במסלול החזרה שלהן מהים התיכון, תעלת סואצץ, ים סוף ומפרץ עדן, אזורים שבשנים האחרונים היו עדים למאבק עם טרור ימי, מה מהווה מסר מיוחד לישראל.

לפי אתר "פארס" לחדשות, ספינת הנמל מוקראן יכולה לשאת כמות כל כך גדולה של דלק שיספק לה לשוט שלוש פעמים סביב כדור הארץ.