למה ישראל משוגעת כלפי השחיות בווינה?

את כל ההפרעות וההשתללויות של ישראל בנוגע לשיחות החזרה להסכם הגרעין בין איראן לבין המעצמות, תמצת הנציג האיראני בשיחות עלי באקרי בכך שאמר כי "כל הניסיונות של הציונים נועדו להחריב ולשבש את האווריה מחוץ לחדר השיחות כדי להשפיע על האווירה שבתוך החדר". מדובר באותו חדר שאפילו ארה"ב אינה מורשית להיכנס לו ולהשתתף בשיחות. מאחר שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין חד צדדית, בתוך החדר מתנהל מו"מ בין נציגי הרפובליקה האסלאמית לבין נציגי 4+1.

בתגובה לשאלה למה הישראלים כל כך מנסים עד כדי השתללות להשפיע לרעה על שיחות וינה ולמנוע הגעתן לתוצאה מרוצת לשני הצדדים אפשר להתייחס לארבע סיבות:

הראשונה היא שישראל השקיעה מאמצים רבים בשנים שעברו כדי לגרום לכך ששיחות הגרעין יובילו לכישלון. הפרישה של הממשל הקודם של ארה"ב באה בעיקר כתוצאה של ניסיונות ישראל. לכן גם עכשיו הם מנסים להכשיל את השיחות כי החיאת ההסכם נחשבת כישלון גדול ואסטרטגי למדיניות החוץ של ישראל.

הסיבה השניה חוזרת לאווירה המיוחדת ששוררת בין ישראל לבין הרפוביליקה האסלאמית. הרפובליקה האסלאמית מעולם לא הכירה בקיום ישראל ואדרבא רואה בה כשחקנית לא לגיטימית באיזור ומבחינתה היא הוקמה כישות מלאכותית באזור. לכן השתמש הנציג האיראני עלי באקרי בדבריו במונח "זהות לא לגיטימית".  הוא קבע "יש זהות לא לגיטימית בחוץ מחדר השיחות, שמנסה לייצר ערפל בחוץ מהחדר". לכן, ישראל רואה באיראן כאויב מספר אחד שלה, באותו זמן מורגזת מאוזלת היד שלה מול הרפובליקה האסלאמית. לכן מנסה לרתום את הקהילה הבינלאומית ולייצר לחץ בינלאומי נגד איראן כי כל עוד הלחצים יתגברו על איראן זו ישרת את האינטרסים של ישראל.

סיבה חשובה נוספת היא שישראל חוששת מכך שאיראן תהפוך למופת באזור. בכירים ישראלית מאמינים שהפחתת הלחצים על הרפובליקה האסלאמית, במיוחד אפשרות של מכירת נפט והעברת מטבע חוץ לכלכלה האיראנית תוביל לשיגשוג כלכלי של איראן ותוסיף לה את חוזק המעמד שרכשה עד כה תחת לחצים. ב 43 השנים שעברו למרות הסנקציות והלחצים, הדגישה איראן את העצמאות במדיניות החוץ שלה והתנגדה לכל התערבויות זרות באזור וביקשה לחזק את תנועות ההתקוממות מול ישראל. במצב זה אם איראן תשיג גם שגשוג כלכלי, זה עלול להוביל לכך שהיא תהפוך למופת לעמים באזור ולשבור את הטאבו של תלות במעצמות. אז איראן תוכיח שגם בלי תלות במעצמות ובהסתמכות על הזהות האסלאמית אפשר להגיע לשגשוג כלכלי ועוצמה. חשוב יותר, זה יוכיח שאפשר לא להכיר בישראל ולהשיג מעמד מכובד בקהילה הבינלאומית וזה סותר את האניטרסים של ישראל שמקפידה לצרוב בתודעה האזורית את האמונה הטפלה שרק בתיווך ישראל ובתמיכה של ארה"ב אפשר לההתקדם. לכן העיתון הימני "ישראל היום" כתב כי "ממשלת בנט מתנגדת נחרצות לכל מיני ביטול לסנקציות נגד איראן".

בישראל חוששים שהסרת הלחץ הבינלאומי מעל איראן תעלה את המעמד האזורי שלה. אם איראן עם כל הלחצים הצליחה לחזק את המעמד האזורי שלה ולתמוך בבנות הברית שלה, קל וחומר אחרי ביטול הסנקציות יתחזק המעמד שלה כי יעופו כל הדאגות הפנימיות שלה. לפי העיתון הישראלי ג'רוזלם פוסט "החשש האמיתי של ישראל מהסכם בין ארה"ב לבין איראן הוא שזה יוביל ליציאה מוחלטת של ארה"ב מהאזור והתחזקות איראן עוד יותר". במילים אחרות, מבחינת ישראל הדרך למניעת אובדן מאזן הכוחות באזור לטובת איראן היא הבטחת הנוכחות האמריקנית באזור והמשך הלחץ הבינלאומי על איראן.

לכן, צריך לומר, למרות שישראל אינה צד בשולחן המו"מ בווינה, היא השחקן השולי החשוב ביותר עם שימוש חבלני שבפומבי מנסה למשוך את השיחות לכישלון.