דברי מנהיג הפמהפכה על אישיות סוליימני ביום השנה השני
ביום השנה השני לנפילת החלל של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה רב אלוף קאסם סוליימני, מנהיג המהפכה, הזמין לפגישה את בני המשפחה של החלל ואת מפקדי משמרות המהפכה, כאשר נשא דברים חשובים על אישיותו והשלכות נפילתו חלל של סוליימנאי.
ביום השנה השני לנפילת החלל של מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה רב אלוף קאסם סוליימני, מנהיג המהפכה, הזמין לפגישה את בני המשפחה של החלל ואת מפקדי משמרות המהפכה, כאשר נשא דברים חשובים על אישיותו והשלכות נפילתו חלל של סוליימנאי.
המנהיג התייחס למעמדו של סוליימני אצל הציבור והדגיש כי רוב הטקסים לציון יום השנה לנפילתו נערכים ומנוהלים על ידי הציבור עצמו ללא הנחיה ממשלתית.
מנהיג המהפכה הרחיב את הרעיון שלו כי סוליימני עבר את גבולות האישיות והפך במיוחד אחרי נפילתו לאסכולה ולבית ספר. המנהיג התייחס לזרם התרבותי שהתחיל אחרי נפילתו והזכיר את הספרים שיצאו לאור על אישיות המופת של סוליימני והסבירו את המאפיינים של האסכולה של סוליימני. הוא תִּמְצֵת את האסכולה של סוליימני תחת שתי כותרות "צדק" ו"התמסרות". את שתי הכותרות הסביר עם פסוקים מהקוראן וקשר אותן לברית שלפי הקוראן נכרתה בין מוסלמי לבין הקדוש ברוך הוא. המנהיג העלה על נס את "הנאמנות" שלו לאסלאם ולמהפכה האסלאמית באיראן.
"הוא הוכיח כי אין סתירה בין לאומיות ואומה"
המנהיג התייחס לניסיונות של גורמים מסויימים לייצר סתירה מלאכותית בין "עם" ו"אומה" קרי בין העם האיראני במשמעות הלאומית שלו והאומה האסלאמית במשמעות העל לאומית והגדיר אותה כחלק מהניסיונות של אוייבי המהפכה האסלאמית. לפי המחשבה השגויה של הבדל בין עם/אומה מי שעובד לטובת האומה לא יכול לשרת את העם ומי שעובד לממש האינטרסים הלאומיים של איראן לא צריך לשים לב לאינטרסים של האומה האסלאמית. המנהיג קבע כי קאסם סוליימני היה פתרון המתאים ביותר לסתירה המלאכותית הזאת. "הוא הוכיח שאפשר להיות גם הדמות הלאומית ביותר של המדינה ובאותו זמן גם הדמות המתאימה ביותר לאומה" המנהיג הסביר כי ההפגנות אחרי והטקסים לקבלת גופתו והשתתפות בהלוויתו של החלל ברחבי איראן מדרום עד צפון, ממערב עד מזרח המדינה, לא השאירו מקום לשאלה על המעמד הלאומי של סוליימני באיראן. הוא הגדיר את השתתפות עשרות מיליוני איראנים בהלוויתו כהתאספות חסרת תקדים בתקופה של המהמפכה האסלמית. בשאלה רטורית שאל המנהיג את תומכי "הלאומיות" : "מי היו אלה? האם זה לא עם ולאום?".
על המעמד של סוליימני אצל האומה האסלאמית הבהיר המנהיג כי בשתי השנים לאחר נפילתו, השם של סוליימני והזכר שלו התרחב והתעמק יותר ויותר במדינות האסלמיות באזור. ההדים של השם הסוליימני, בעולם האסאלמי היו נצחיים.
על המאמצים העצומים שלו אמר המנהיג, לפעמים, כאשר הייתי מקבל את הדוח שלו, על ביקור במדינה מסוימת, הייתי תוהה, מההיקף העצום של העבודה שלו בזמן המוגבל של כמה ימים. המנהיג חזר על דבריו בנוגע להעלאה על נס של התעוזה והרציונליות של החלל סוליימני.
על התמסרות של סוליימני הבהיר המנהיג כי החלל סוליימני לא היה עובד למען עצם העבודה ולא למען שייראו אותו עובד. ההתמסרות כאחת מהוראות האסלאם, היא לעשות בלי להמתין שאחרים יבינו שאתה עשית מה שהוא.
המנהיג התייחס לאירוניה שהיתה בהתסמרות סלומייני בכך שהוא לא רצה שייראו אותו עושה דברים אך עכשיו כל העולם רואה זאת, רואה את המורשת שלו.
"סוליימני הפך למודל חיקוי וזה מפחיד את האייבים"
המנהיג קבע כי החלל סוליימני הפך ל"מופת ומודל חיקוי". זאת עובדה שאי אפשר להכחישה. לפי המנהיג "רוב הצעירים בעולם האסאלמי במיוחד באזור מערב אסיה, צמאים לראות, גיבורים כמו סוליימני".
"לכן באזור שלנו" אמר המנהיג "אישיות סוליימני הפכה, דמות של תקווה וביטחון עצמי. שמו, אחרי נפילתו חלל, הפך, מעורר פחד בקרב האויבים יותר ממה שהיה בעודו בחיים". המנהיג הסביר כי מי שרצחו את סוליימני ואבו מהדי אלמוהנדס חשבו שהכל נגמר אבל, המצב בארה"ב ובאזור מוכיח אחרת. המנהיג הגדיר את עזיבת ארה"ב לאפניסטן, "בריחה". מבחינת המנהיג הניסיונות של ארה"ב להפוך את המעמד של כוחותיה בעיראק למעמד "יועצים" כניסין להראות שהיא מתכוונת לכאורה לעזוב את המדינה. לדעת המנהיג האמריקנים מוכרחים לסגת מנוכחות הצבאית לנוכחות ייעוץ. "להודות לפחות למראית עין שלא רוצה להחזיק בנוכחות צבאית" קבע.
המנהיג התייחס לתימן, לבנון וסוריה והבהיר כי ההתקוממות באזור, שנתיים אחרי נפילתו של סוליימני, הפכה מפותחת יותר ומרועננת יותר. אלה "פירות של הדם הטהור של סוליימני" אמר המנהיג שהתייחס לפחד העצום ברשתות החברתיות המערביות, מפרסום שמו ותמונתו של סוליימי, והגדיר זאת, הוכחה לכך שסוליימני גם אחרי נפילתו ממשיך את המאבק בכוחות היוהרה עד כדי כך שהאויבים מפחדים מ"שכפולו".
