כן לחזק את העוצמה הצבאית של איראן

מנהיג המהפכה האסלאמית באיראן אייתאללה סיד עלי חמנאי נפגש עם מפקדים ובכירים של הכוחות המזויינים במדינה והגדיר את הכוחות כ"חומות בצורות של המדינה והעם". המנהיג הביע שביעות רצון מההתקדמות הטכנולוגית של הכוחות המזויינים כולל משמרות המהפכה והצבא, עם זאת הדגיש כי עליהם לא הלהתספק בשום גבול בהתקדמות ולהמשיך בלי הפסקה במסלול הזה.

יש מי שמאמין שבעולם המודרני העוצמה של מדינות נמדדות לא על פי הכוח הצבאי אלא על פי עוצמה לא צבאית במיוחד כלכלית. לעומת זאת, הוגי הדעות הריאליסטיים ביחסים הבינלאומיים עדיין מאמינים שכוח צבאי עדיין מהווה מקור מרכזי ביותר של עוצמה למדינות. בנוגע למדינות במיוחד באזור מערב אסיה התיאורה צודקת. האזור נמנה מהאזורים הלא יציבים וחסרי הביטחון בעולם שהחזקת כוח צבאי היא ערבון עיקרי ובלתי נמנע לעוצמה וביטחון של מדינות.

מלבד הגורם הזה יש גם סיבות נוספות להדגשה של מנהיג המהפכה לחשיבות חיזוק העוצמה הצבאית.   

ראשית, בגלל הנסיבות המיוחדות של אזור מערב אסיה והתערבות כוחות מערביים בענייני האזור, תמיד יש איומים נגד הרפובליקה האסלאית. בנוסף לזה, הימצאות ישראל בסביבה הרחוקה של איראן והעוינות שלה לרפובליקה האסלאמית וגם הימצאות קבוצות טרור ובדלנים במדינות שכנות מוסיפים על האיומים הקיימים נגד המדינה. לכן הדגיש המנהיג בפני מפקדי הכוחות המזויינים כי "לעולם לא יהיה מצב שאיומים יוסרו כליל. לכן צריך להוסיף ככל שניתן למוכנות והיכולות".

הסיבה השניה היא ניסיון המלחמה עם עיראק. זוהי העוצמה הצבאית של איראן שהובילה לכך שאחרי המלחמה הכפויה עם עיראק למשך 8 שנים, האוייבים לא העזו לתקוף במישרין את איראן עצמה אם כי עשו מאמצים לפגוע בעקיפין בחזיתות שונות. בשנים האחרונות במיוחד אחרי הפלת המל"ט האמריקני גלובל האוק, הממשלה הקודמת בארה"ב התכוונה להתחיל מלחמה נגד איראן אך מה שגרמה לממשלת טראמפ להימנע ממלחמה היתה העוצמה הצבאית של איראן במיוחד היכולת של הטילים שלה. לכן העוצמה הצבאית היא הגורם העיקרי למניעת מלחמה נגד מדינות. לא בכדי ממשלות של ארה"ב לא מעיזות לתקוף את צפון קוריאה.

הסיבה השלישית היא שתמיד יש פוטנציאל להמצאת קבוצות רשע כמו דאעש באזור. בכירים אמריקנים עצמם הודו שהם המציאו את ארגונים כמו דאעש והארגונים האלה מהווים מנוף של מדיניות החוץ של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה נגד הרפובליקה האסלאמית. לכן התייחס המנהיג לחרחורי מלחמה של קבוצות רשע בנקודות שונות של העולם והדגיש על צורך לחזק את העוצמה הצבאית.

בשורה האחרונה צריך לומר כי האויב מבין את החשיבות של הכוחות המזויינים בייצור ביטחון הן בפנים מול הפרות הסדר והן בגבולות מול האיומים החיצוניים, והתמקד במלחמה הקוגנטיבית נגד הרפובליקה האסלאמית בכוחות המזוינים שלה. מצד אחר, המנהיג במודע על כך מדגיש את הצורך לחזק את העוצמה עוד יותר.