פרס נובל "לשלום" ?
איזה כבוד! פרס נובל לשלום ניתן לאיראנית! באיראן התעוררנו לידיעת פרס נובל לשלום שניתן לאישה איראנית. איזה כבוד! אך מצער שהיא בבית כלא. למה? כי היא נעצרה באשמת ביצוע מעשים הפוגעים בביטחון לאומי.
איזה כבוד! פרס נובל לשלום ניתן לאיראנית! באיראן התעוררנו לידיעת פרס נובל לשלום שניתן לאישה איראנית. איזה כבוד! אך מצער שהיא בבית כלא. למה? כי היא נעצרה באשמת ביצוע מעשים הפוגעים בביטחון לאומי. במערב מצפים שאנחני באיראן נהיה שמחים לפרס המפואר של המערב, שניתן לפעם השנייה לאישה איראנית. בפעם הקודמת ניתן לשירין עבאדי.
אנחנו שמחים אך לא מטעמים שבמערב חושבים. אנחנו שמחים שהם לא מצאו אישה טובה יותר ממנה וזהו השיא של הבחירה של המערב.
לרגע נעצור את השמחה ולחשוב על הפרס. יש שאלות על הפרס. למה זה ניתן ביום השנה להפרות הסדר באיראן אשתקד שהסתובב על נושא נשים וח'יג'אב? למה שרת המודיעין של ישראל גילא גמליאל שמחה מהפרס ומברכת את נרגס מוחמדי שבבית כלא באיראן?
יש שאלה נוספת. למה את הפרס לא נתנו למוחים בישראל שבאים לרחובות זה יותר משלושים שבועות נגד התוכנית הידועה לשמצה של שר המשפטים של נתניהו? למה לא נותנים ליאיר לפיד?
בידיעות נאמר כי בן זוגה של נרגס מוחמדי נתמך על ידי ממשלת צפרת ומשתף פעולה עם שירות הביון של עמנאול מקרון. על בסיס זה אפשר לשאול למה את הפרס לא נותנים למוחים הצפרתים שזה כמה שנים באים לרחובות עם אפודים צהובים אך לא יכולים להשיג את הזכויות שלהם. חשוב יותר. רק באחרונה שוטר צרפתי הצמיד אקדח שלו למצח של צעיר צרפתי ממוצא אלג'ירי וירה בו מאפס? למה לא נותנים את הפרס לצעיר שנרצח בלי אשמה ובלי עבירה.
ברור לכל שהפרס הפך להיות פרס פוליטי שניתן לכל מי מקבל/ת הוראה או השראה מהמערב ועושה נגד המדינה שלו/ה.
זהו הפרס שניתן לנשיא ברית המועצות לשעבר מיכאל גורבצ'וב שהביא להתפרקות מדינתו. זהו הפרס שניתן לאנג סאן סו צ'י שתמכה בטבח נגד מוסלמים במיאנמר.
מעניין שבין הזוכים לפרס אין איש בעל גישה ביקורתית על הממשל בארה"ב או באירופה.
לכן באיראן לא הופתעו שהפרס ניתן ל"נרגס ספיה מוחמדי" בת זוגו של תקי רחמאני (מראשי ארגון לאומי דתי בחוץ) ושותפה של שירין עבאדי בארגון המכונה "מגני זכויות אדם".
דרך אגב נרגס מוחמד תמכה בהטלת סנצקיות על איראן ושיתפה פעולה עם חלק מארגוני טרור. גם בן זוגה פעל בפריז כגורם מקשר בין ארגוני טרור ושירות הביון של צרפת. לאמיתו של דבר זה לא פרס לשלום אלא פרס לבלגן. בכך במערב בחרו לתמוך בארגונים ותנועות המתנגדים בתוך איראן.
הפרס מלמד שלמרות הכישלון בייצור הפרות סדר בשנה השניה בתוך איראן במערב לא מוכנים להרים דגל לבן. משלו של המערב משלו של מי שמתכונן לנקום אחרי שקיבל צלקות עמוקות.
את הפרס אפשר לראות גם כסימן לתגובות של המערב לקראת סיום האמברגו לנשק שהוטל על איראן שתוקפו מתקרב לפי הסכם הגרעין שנחתם ב-2015.
