נתניהו מתואם רק עם אינטרסיו

בשבועות האחרונים נוצר קרע שמחמיר והולך בין בכירי המערכת הצבאית בישראל, בהם שר המלחמה יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי לבין בנימין נתניהו. הם דורשים ממנו להכריע בסוגיות "אסטרטגיות" שלדבריהם נחוצות כדי לסיים את המלחמה התוקפנית על רצועת עזה וגם העימות עם תנועת חיזבאללה, אך לדבריהם הוא ממאן להחליט. כל הסוגיות הללו קשורות אחת בשנייה, ולדברי מקורות בכירים בישראל נתניהו נמנע מלהכריע בהן.

הקרע הוא כה חמור עד שניתן למצוא דמיון בינו לבין "מרד הגנרלים" ערב מלחמת ששת הימים. מדובר באירוע שהתרחש ב-2 ביוני 1967, שלושה ימים לפני שישראל תקפה את חילות האוויר של מדינות ערב. בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני דרשו בכירי פורום מטכ"ל דאז - בראשות הרמטכ"ל יצחק רבין והגנרלים אריק שרון ומתי פלד - שראש הממשלה לוי אשכול יורה על יציאה למלחמה נגד צבאות ערב, ובעיקר מצרים, שצרו על ישראל. אשכול ורוב שריו היססו, בעיקר בגלל לחץ אמריקני וחשש מאבדות, אבל בסופו של דבר נכנעו לדרישת הגנרלים.

בסוגיית האסירים – להכריע אם בישראל מפסיקים את המלחמה לזמן לא ידוע כדי לאפשר עסקה כוללת בכמה שלבים או בשלב אחד. בשורה התחתונה אומרים הבכירים לנתניהו: הגענו למצב שמאפשר לך להחליט לכאן או לכאן. רק תחליט.

• הסוגייה האסטרטגית השנייה נוגעת למה שמכונה "היום שאחרי". בעניין זה אומר צבא ישראל שחוסר ההכרעה של נתניהו, ובעיקר חוסר המעשה המדיני לגיבוש שלטון אזרחי חלופי, גורם לכך שחמאס חוזר ומתבסס באזורים שכבר פלש. בצבא טוענים שאין טעם להיכנס לרפיח בלי שיהיה שלטון אזרחי חלופי לחמאס, כיוון שברגע שהצבא ייצא מהשטח – יחזור הארגון לשלוט באזור הגבול עם מצרים.

הפתרון יחייב את נתניהו ואת ממשלתו להיענות לדרישת ממשל ביידן ולהסכים עקרונית לפתרון שתי המדינות. צבא ישראל לא נוקט עמדה בשאלה זו, אבל בעצה אחת עם שב"כ הוא דורש מנתניהו לקבל החלטה וליישם אותה במהירות.

• הסוגייה השלישית היא הכניסה לרפיח. צבא ישראל טוען כבר חודשים שיש לו תוכנית בת-ביצוע לפינוי כמיליון עקורים שמצאו מחסה בעיר, ואז לתמרן לתוכה ולסביבותיה בשלבים. הלוי אישר כבר כמה פעמים את התוכניות - הן לפינוי העקורים והן למבצע הצבאי - אבל נתניהו, בלחץ ממשל ביידן, לא מוכן עדיין לתת את ההוראה. בצבא מותחים ביקורת קשה על נתניהו שעדיין לא הורה להתחיל בפינוי העקורים לעבר המחסות שהוכנו עבורם באזור חאן יונס ובחוף הים מצפון למוואסי.

• הסוגייה הרביעית היא סיום העימות בצפון. במערכת הצבאית טוענים שהמשך "נרמול" מלחמת ההתשה עלול לקבע את המצב, ותושבי הגליל לא יוכלו לחזור לבתיהם במשך שנה או יותר.

כאמור כל ההחלטות האסטרטגיות הקריטיות הללו קשורות ומותנות זו בזו, לכן המערכת כולה, בהובלת גלנט, הרמטכ"ל הלוי וכנראה גם ראש השב"כ רונן בר וראש המוסד דדי ברנע, דורשים מנתניהו לקבל החלטות. שני מקורות ישראלים בכירים אמרו שאם נתניהו והקבינט המורחב לא יקבלו החלטה - ראשי הצבא וגלנט עשויים לנקוט צעדים שעד כה נמנעו מהם.

לדברי אותם מקורות, רבים מבכירי צבא ישראל עשויים להודיע בתוך חודשים לא רבים על החלטתם לפרוש עקב חלקם במחדלי 7 באוקטובר, ועובדה זו מקלה עליהם להבהיר לנתניהו את עמדתם.