פרויקטים מגלומניים
ראש עיריית עיר הקודש, ניר ברקת, מקדיש לאחרונה חלק ניכר מעתותיו למאמצים לגייס לעצמו מתפקדים לקראת התמודדות בליכוד.
דומה ששאיפות־העתיד הפוליטיות שלו מקהות את מחויבותו לתפקידו הנוכחי. לפני תקופה מה הוביל ברקת פעילי ליכוד לסיור בעיר העתיקה. סרטון שלשכתו פירסמה מהסיור הזה חושף תפישת עולם מטרידה לגבי עיר הקודש ועתידה. בביקור בהר הזיתים, תיאר ראש העיר את מערכת התחבורה שהוא מתכנן לאזור, כולל מערכת רכבלים, ששתיים מחמש תחנותיה יוצבו בסילוואן. מערכת זו נועדה, לדבריו, "להביא את העולם הרחב, בשביל להבין מי באמת בעל הבית של העיר הזאת, כל התשתית הזאת מיועדת לזה".
האידיאולוגיה שחושף ראש העיר בדבריו תוקפנית ומבהילה. ברקת מקדם בלהט הקמת מערכת רכבלים להסעת המונים במקומות הרגישים ביותר בעולם — עשרות מטרים מאל-חרם אל-קודסי א-שריף, במרכז סילוואן ומעל למקומות הקדושים ביותר לנצרות. כל זה, לדבריו, לא בעבור תושביה הפלסטינים של העיר המזרחית ואפילו לא בשביל להקל על התיירים או לשפר את איכות האוויר, אלא כדי להראות לעולם "מי בעל הבית". במשתמע, אחרי 50 שנות כיבוש, איחוד וסיפוח, ישראל זקוקה לרכבל מרחף, כדי להוכיח לעולם את ריבונותה בעיר הקודש!. היש הוכחה חזקה מזו לכישלון מדיניות הימין של ישראל?
באותו סיור תיאר ברקת בגאווה פרויקט נוסף, לחשיפת בריכת השילוח והמדרגות העולות ממנה לאל-חרם אל-קודסי א-שריף, דרך הרחוב הראשי של סילוואן, כדי לספק למבקרים את "חוויית אל-חרם אל-קודסי א-שריף". שוב, ברקת מתאר פרויקט ארכיאולוגי נרחב מתחת לבתים של תושבים פלסטינים ולרחוב הראשי שלהם, לא למען המדע או שיפור מצב התשתיות הרעוע במקום, אלא כדי "לחבר את העולם לאל-חרם אל-קודסי א-שריף".
אגב ,כך פירסם העיתון הישראלי "הארץ" כי בשנת הלימודים הקרובה ייהנה ילד ממערב העיר מתקציב כפול מזה של בן גילו במזרח. לטובת העיר ותושביה, עדיף שראש העיר יעסיק את עצמו פחות בשתדלנות עצמית בליכוד ובפרויקטים מגלומניים עם ניחוח משיחי, ויותר בשאלה איך לנהוג כראש העיר של כל תושבי עיר הקודש ולסגור את הפער הבלתי נסבל הזה.
