איך הגיעה הציונות לדרגת שנאה כזו?

​​​​​​פארס טודיי - עקב חוויות היסטוריות מרות ותחושת חוסר ביטחון מצד פלגים וזרמים יהודיים אחרים, הרואים עצמם עדיפים, חלק מהציונים חשים תחושת נחיתות, שמתבטאת בגישה תוקפנית, אלימה ושנאה כלפי אחרים, במיוחד פלסטינים.

הציונות, כתנועה פוליטית, תמיד הייתה שנויה במחלוקת ואימצה דעות שליליות רבות בשל רוח השנאה הגבוהה שלה. אחד הדברים הבסיסיים שהגבירו את השנאה בתנועה הציונית היא הגישות והפעולות הנעשות בתואנת ההגנה על זכויות היהודים והקמת "מדינת ישראל". בין הגורמים העיקריים שהפיצו את רוח השנאה בקרב חסידי התנועה הקיצונית הזו :

אחת הסיבות העיקריות להתפשטות השנאה בקרב הציונים היא הגזענות הפנימית שרבים מהם חווים מיהודים אחרים. גזענות זו היא בדרך כלשהי תגובה להיסטוריה הארוכה של אנטישמיות ואפליה נגד יהודים על ידי יהודים אחרים. עקב חוויות היסטוריות מרות ותחושת חוסר ביטחון מצד פלגים וזרמים יהודיים אחרים הרואים עצמם טובים מהם, לחלק מהציונים נוצרה תחושת נחיתות, המתבטאת בגישה של תוקפנות, אלימות ושנאה כלפי אחרים, במיוחד הפלסטינים. כמו כן, התחושות הללו ניכרות במדיניות ההתקפית והצבאית של ישראל נגד הפלסטינים.

גורם נוסף לשנאה בציונות היא האמונה ביחס לעליונות דתית וגזעית. האידיאולוגיה של הציונות, במיוחד במתכונתה הקיצונית, מבוססת על מעין עליונות דתית וגזעית המאמינה שהיהודים הם "העם הנבחר" של אלוהים ויש להם את הזכות לשלוט בארץ פלסטין ובחלק ממערב אסיה. אמונות אלו הובילו למדיניות כמו כיבוש, אפרטהייד ואף פשעים נגד האנושות, אשר חיזקו את תחושת השנאה והטינה בקרב קהילות יהודיות וציוניות שונות. בבנייה ופיתוח ההתנחלויות הישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, שזכתה לגינוי שוב ושוב על ידי האו"ם, היא דוגמה למדיניות הזו, שההישרדות שלה תלויה בהישרדות ובהתגברות השנאה בקרב חסידי כת זו.

השנאה הקיימת נגרמת גם מתעמולה והפצת שקרים על ידי התקשורת והמוסדות הציוניים. באמצעות הצגת מידע כוזב ומוגזם על איומים ביטחוניים ופעולות פלסטיניות, כלי תקשורת אלו מנסים להצדיק את פעולותיהם האלימות והמדכאות. לדוגמה, במהלך המתקפה-התגובה, של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, בתקשורת פורסמו טענות מוגזמות ושקריות על האלימות שביצע חמאס, אשר התגלו כשקריות לאחר מכן.

הביצועים הצבאיים של ישראל בהתמודדות עם הפלסטינים ופלגי התקוממות אחרים, מהווים גורם נוסף להגברת השנאה בקרב הציונים. תוקפנות צבאית, הרג אזרחים, הרס בתים ותשתיות והמצור הכלכלי הם כולם דוגמאות להתנהגות אלימה שטיפחה בדרך כלשהי את מוסר השנאה בקרב הציונים. רק במלחמה האחרונה על עזה, בהפצצות הישראליות נהרגו יותר מ-34000  בני אדם, בהם אזרחים רבים, ונהרסו התשתיות החיוניות. צריך להכיר בכך שהפשעים שמבצע הצבא, יחד עם השנאה יכולים לשרוד ולהמשיך כשהציונים תומכים בכך, וזהו המצב.

במקרים רבים, אפילו בארה"ב ובאירופה, הציונות נקטה בכוח ובלחץ פוליטי במקום להשתמש בדיפלומטיה ודיאלוג לפתרון הבעיות. גישה לא בונה זו, בנוסף ליצירת יחס של שנאה נמשכת בקרב הציונים מה מגביר את המתח, מה גרם לאנשים במערב להרגיש שהציונות רק מבקשת להבטיח את אינטרסיה ולא דואגת לזכויות ודעות של אחרים.

בקיצור, את שורשי השנאה בציונות אפשר למצוא בתחושת גזענות מופנמת, קיצוניות דתית וגזעית, תעמולה, זוועות צבאיות וחוסר רצון לעסוק בדיפלומטיה ודיאלוג. גורמים אלו ביחד, מטפחים תחושת השנאה בקרב היהודים הציונים, וגורמים בנוסף לזה, להתגברות השנאה וטינה ביחסי הגומלין של משטר זה.