בקלדוניה לא רוצים להפוך לפלסטין שנייה
-
בקלדוניה נלחמים בקולוניאליזם הצרפתי
פארד טודיי - הפגנות נגד התוכנית של ממשלת צרפת להטיל חוקי הצבעה חדשים בקלדוניה החדשה הפכו לאלימות הקטלנית ביותר בשטח הצרפתי באוקיינוס השקט מאז שנות ה-80. התסיסה בקלדוניה החדשה חשפה הבדלים נסתרים בין התושבים הילידים, צאצאי המתיישבים והעולים החדשים.
הפגנות המוניות בקלדוניה החדשה החלו לאחרונה לאחר אישור השינויים האלקטורליים בבחירות באזור זה בפרלמנט הצרפתי; שינויים אלה אפשרו לצרפתים שחיו שם 10 שנים או יותר להצביע.
איפה קלדוניה החדשה?
קלדוניה החדשה היא אחת מחמשת שטחי האיים שבשליטת צרפת באוקיינוס האינדו-פסיפיק, עשירה במשאבי טבע ומהווה נקודה מרכזית בתוכניתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון להגביר את השפעתה של פריז באוקיינוס השקט.
אדמה זו, המונה קצת יותר מ-300,000 איש, ממוקמת בין אוסטרליה לפיג'י והיא אחת השטחים הגדולים של צרפת מעבר לים וחלק חשוב בתביעתה של פריז כמעצמה באוקיינוס השקט; למרות זאת, ילידי קנאק לא מרוצים מזמן מהקולוניאליזם הצרפתי וניסו לשנות את מעמד אדמתם.
ואכן, לאחר שצרפת כבשה את השטח ב-1853, פריז מילאה אותו בכוונה באזרחים צרפתים. לפיכך, המתיחות בקלדוניה החדשה על רקע העצמאות מצרפת גועשת כבר זמן רב.
מדוע קלדוניה החדשה חשובה לצרפת?
צרפת, המאבדת יותר ויותר את ההשפעה במושבותיה לשעבר באפריקה, רואה בשמירה על מעוז בקלדוניה החדשה, ובטריטוריות אחרות מעבר לים באזור ההודו-פסיפיק, חלק מרכזי מהחזון הגדול יותר של שמירה על תחום ההשפעה שלה האזור.
פריז מכירה באינטרסים של חברות צרפתיות בשמירה על נוכחות חזקה באזור וכן בגישה לקווי ספנות חשובים; יחד עם זאת, צרפת רואה את עצמה ככוח מאזן בהסדרת המתיחות בין סין לארה"ב, במיוחד סביב טייוואן וים סין הדרומי, ועם נוכחות צבאית קבועה באזור, מעמידה את עצמה בעמדה להגיב אם יקרה סכסוך ימי רציני.
פולינזיה, וואליס ופוטונה וקליפּרטון הן טריטוריות צרפתיות אחרות מעבר לים באוקיינוס השקט, בעוד מיוט ורוניון ממוקמות באוקיינוס ההודי יחד עם כמה מדינות נוספות; בשטחים אלה יש אוכלוסייה של 1.65 מיליון איש.
אנשי קלדוניה החדשה מוחים על ההתערבות של צרפת לשנות את החוקה לטובת המדינה האירופית הזו, והמחאות הללו, שגם הן קטלניות, נמצאות בדרך להסלמה.
המתיחות התגברה במשך עשרות שנים בין קנאקים שוחרי עצמאות לבין צאצאים קולוניאליים שרוצים שהמדינה תישאר חלק מצרפת; מטרת השינויים האלקטורליים שהוזכרו לעיל הייתה להגדיל את מספר המצביעים לבחירות המחוזיות בקלדוניה החדשה, מהלך שנדחה על ידי התנועה התומכת בעצמאות.
בעניין זה אמר מרצה בכיר לסוציולוגיה באוניברסיטה: יש תחושה כללית של כעס ואי צדק; במקביל מורגש גם החשש מהיעלמות אוכלוסיית הקנאק או השמדתה עם גידול אוכלוסיות אחרות.
אחד ממובילי ההפגנות בקלדוניה החדשה סבור שאם יש היום אלימות במדינה, זו למעשה תגובה לאלימות שהוטלה על הארץ הזו מאז התקופה הקולוניאלית ועד היום.
עבור בני הנוער של הארכיפלג הקלדוני החדש, הקולוניאליזם אינו נחלת העבר; הם רואים בצרפת את הסיבה להזדמנויות האבודות שלהם.
חומרת ההפגנות בקלדוניה החדשה, שהותירו כמה הרוגים, גרמה לנשיא צרפת להכריז על מצב חירום בארץ זו.
כאמור, קלדוניה החדשה הפכה למושבה צרפתית בשנות ה-60; המחאה הראשונה נגד הקולוניאליזם הצרפתי התרחשה בארץ זו ב-1878, שהביאה למותם של לפחות 800 בני אדם ולגלותם של אלפי קנאקים; גם כמה שבטים ילידים נעלמו מהמפה בעקבות ההפגנות הללו.
ההבטחה להעניק אוטונומיה לקלדוניה החדשה הייתה הבטחה שהשלטונות הצרפתיים תמיד הבטיחו, אך כל ההבטחות הללו הובילו בסופו של דבר לדיכוי אלים של מחאות ודרישות.
לבסוף, ב-1998, חתמה צרפת על הסכם עם קלדוניה החדשה להקמת תהליך דה-קולוניזציה בן 20 שנה, שנתמך על ידי תושבי הארץ הזו.
עם זאת, קלדוניה החדשה העשירה בניקל, שיכולה הייתה להיות האלדורדו של צרפת, הפכה כעת לפצצה מתקתקת נגד פריז; לקלדוניה החדשה יש 30% ממאגרי הניקל בעולם, מרכיב חיוני בייצור נירוסטה וכן סוללות המשמשות במכשירים אלקטרוניים.
על פי מפקד האוכלוסין של 2019, יותר מ-41% מאוכלוסיית קלדוניה החדשה הם קאנאק ו-24% מהם אירופאים, כאשר הקטגוריה הראשונה מתמודדת עם בעיות סוציו-אקונומיות יותר, כולל שכר נמוך יותר ושיעורי עוני גבוהים יותר. אמנת הניקל הצרפתית מובנת על ידי ילידי קלדוניה החדשה כחוזה קולוניאלי.
