הישראלים צריכים עסקה עם משפחת נתניהו

"תקלה טראגית", קרא נתניהו להריגתם של לפחות 45 אזרחים פלסטינים חפים מפשע באש שפרצה בעקבות הפצצה של צבא ישראל במחנה אוהלים המיועד לעקורים.

"תקלה טראגית", קרא נתניהו להריגתם של לפחות 45 אזרחים פלסטינים חפים מפשע באש שפרצה בעקבות הפצצה של צבא ישראל במחנה אוהלים המיועד לעקורים. מבחינה מהותית הוא מסלף את המציאות: כל מי שעיניו בראשו ידע שהתקלה הזאת תגיע. כך גם לגבי חילופי האש עם המצרים, אם כי שם הנסיבות שונות. רפיח היא חור שחור: הסיכונים ודאיים, התמורה מפוקפקת. ההחלטה ללכת לשם, בעיתוי הזה, מול כל העולם, הייתה הימור שאסור היה לקחת.

אלה הטענות והאמתלות שעלו בבירור בצבא ישראל: "המטרה הייתה חיסול ממוקד של שני בכירים במטה הגדה של חמאס. הם אותרו במטה שלהם, מקבץ של מבנים זמניים - לא אוהלים - מחוץ למה שהוגדר כשטח הומניטרי. החימוש הוקטן כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים. הצבא לא יודע לומר בשלב זה מדוע אחזה אש בפחונים הסמוכים ומדוע נהרגו כל כך הרבה אזרחים. יתכן שהייתה במבנים תחמושת שהתפוצצה; יתכן שמספר הנספים היה קטן ממה שפורסם; יתכן שהמידע שקדם לפעולה לא היה מדוייק וההערכה לגבי הסכנה לחיי אזרחים לא הייתה נכונה", טענו בצבא ישראל.

אין לכול זה משמעות במקומות החשובים באמת. בעולם רצות תמונות נוראות - אחת מהן תמונה של ילד ללא ראש - שקוברות תחתיהן את כל ההסברים המלומדים של דוברים ישראלים. צרפת כבר ביקשה כינוס מיידי של מועצת הביטחון. החלטת בית-הדין בהאג הכניסה את ישראל לבור מדיני ודיפלומטי. התקרית ברפיח העמיקה את הבור עוד ועוד. ואין סולם.

המצב קצת יותר נוח בחזית מול המצרים. יש כנראה הסכמה בין הצדדים לגבי הנסיבות שהובילו למותו של השוטר המצרי, מי אחראי להן ומדוע. ממשלת מצרים רוצה לסגור את סיפור התקרית בשקט. אבל אין שום ערובה שבתקרית הבאה הם לא יתהפכו על ישראל. הכל טעון לאורך ציר פילדלפי - טעון גם הנשק של החיילים בשני הצדדים.

קבינט המלחמה כולו אחראי למהלך הצבאי ברפיח. נכון שנתניהו דחף, ממניעים משלו. אבל הדבר לא פוטר את גלנט, גנץ ואיזנקוט מאחריות. השלושה ידעו היטב למה הישראלים נכנסים - ואף על פי כן, תמכו במהלך. קצין עברי לא אומר אף פעם לא ליוזמה צבאית התקפית. לפעמים הוא אומר כן, אבל, בדגש על המילה "אבל". למרבה הצער, זה לא קרה הפעם.

נתניהו אמר שהטענה שהוא מתנגד לעסקת אסירים היא "שקר נתעב".

האמת הרבה יותר פשוטה: התנאי של סינוואר לעסקה הוא הפסקת הלחימה; התנאי של נתניהו לעסקה הוא המשך הלחימה. מאמצים אדירים הושקעו בגיבוש נוסח שיספק את שני הצדדים: הפסקת לחימה בפועל אבל במילים אחרות.

כאשר האלוף (מיל') ניצן אלון אומר, או רומז, שבהרכב הממשלה הנוכחי לא תהיה עסקת אסירים - הוא אומר אמת. אין פלא שנתניהו רוצה בהתפטרותו.

מוטב להסתכל קדימה: ישראל עלולה לסיים את הרפתקת רפיח בלי אופציות צבאיות, בלי אסירים, בלי הסדר בצפון ובלי עסקה סעודית, מוחרמת ושנואה בעולם שהיא תלויה בו.