האם גנץ באמת מתכוון לפרוש מהממשלה ?

בליכוד נערכים ל"דד-ליין" שהציב יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, שצפוי להודיע מחר (שבת) על פרישה מהממשלה של נתניהו - ומתכננים להציע את מקומו של גנץ בקבינט המלחמה ליו"ר הימין הממלכתי גדעון סער. לסער הוצע כבר לשמש כמזומן קבוע לקבינט המלחמה - בזמן כהונתו של גנץ, אך הוא דרש חברות מלאה בקבינט.

הפרישה הצפויה של גנץ מהממשלה צפויה מחר, כשלושה שבועות לאחר שהציב אולטימטום לבנימין נתניהו - כשדרש ממנו לאשר תוכנית אסטרטגית לניהול המלחמה - ולא יפרוש מהממשלה שהוקמה ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. יממה לפני התאריך שהזכיר גנץ, 8 ביוני, עושה רושם שהוא בדרך החוצה מהממשלה - אלא אם תקרה דרמה של הרגע האחרון בנוגע למגעים לעסקת אסירים.

אתמול התכנסה סיעת המחנה הממלכתי לישיבה לקראת הצעד - שעליו עשוי גנץ להודיע ממש עם פקיעת האולטימטום - במוצאי שבת. בסביבת גנץ היו שאמרו אתמול שאם חמאס ישיב בחיוב להצעה, יהיה זה נכון לעכב את הפרישה משום שיציאה מהממשלה תעביר את כובד המשקל בניהול האירוע מקבינט המלחמה המצומצם אל הקבינט המדיני המורחב. בקבינט הזה ייתנו את הטון הקיצונים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שמתנגדים בתוקף לעסקה וכבר איימו לפרק את הממשלה לחלוטין.

בנאום האולטימטום שלו, הציב גנץ שישה יעדים שהוא דורש לכלול בתוכנית האסטרטגית - שככל שידוע עד כה, וממה שעלה מתגובת הליכוד באותו יום - כלל לא גובשה. הדרישות של גנץ התחילו באסירים ברצועת עזה, המשיכו בעתיד הרצועה ו"היום שאחרי", עסקו גם בצפון ובנורמליזציה, והסתיימו בחוק הגיוס. אלה הדרישות של גנץ - ומה שקרה מאז:

היעד הראשון שפירט יו"ר המחנה הממלכתי בנאומו היה השבת האסירים. מאז, חולצו אמנם שבע גופות במהלך המבצע בג'באליה. ישראל, מצידה, הניחה לפי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עסקה לשחרור האסירים - אך חמאס דורש את הפסקת המלחמה כעובדה, ונתניהו מנסה להתחמק.

ביידן, נזכיר, אמר כי השלב השני בעסקה אכן כולל את הפסקת המלחמה - במסגרת מה שהגדיר כ"הפסקת העוינות לתמיד". יחד עם זאת, נתניהו טען השבוע כי ביידן לא דייק בעסקה שהציג בנאומו הדרמטי ביום שישי האחרון - ואמר כי ישראל לא תפסיק את המלחמה "עד שתשיג את היעדים שלה".

בנוגע לסוגייה הזו, גנץ ונתניהו דווקא לא חלוקים. שניהם סבורים שעל ישראל לשלוט ביטחונית ברצועה, לפרז אותה ולמוטט את שלטון החמאס.

מאז הנאום של גנץ, נתניהו לא התייחס לדרישתו להקים מנהלת אמריקנית-אירופית-ערבית-פלסטינית שתנהל אזרחית את רצועת עזה ותניח בסיס לחלופה עתידית שאינה חמאס, אבל גם אינה אבו מאזן.

ראשי הרשויות בצפון דורשים ודאות מקבינט המלחמה לאורך כל הלחימה מול חיזבאללה. גנץ, שהציב את 1 בספטמבר - פתיחת שנת הלימודים - כמועד שבו יצטרכו התושבים לחזור בין אם אחרי מהלך צבאי או בין אם בהסכם דיפלומטי, ככל הידוע, לא קיבל גושפנקא למועד הזה.

מאז נאומו של גנץ החריף המצב בצפון - והגיע עד כדי איומים ממשיים של ישראל לצאת למלחמה בחיזבאללה.

בעוד שבג"ץ התכנס בתחילת השבוע, בהרכב של תשעה שופטים, לדיון שארך שבע שעות וחצי בעתירות הדורשות לחייב לגייס את תלמידי הישיבות, הממשלה ממשיכה לקדם את חוק הפטור מגיוס, שהוצע על ידי גנץ בכנסת הקודמת ולפיו יגויסו רק כמה עשרות חרדים על פני חמש שנים.

זאת, למרות התנגדות גנץ, הייעוץ המשפטי ואף חברי כנסת מהליכוד. גם גלנט הדגיש בחודש שעבר כי ללא תמיכה של כל מפלגות קואליציית החירום, הוא לא יוכל להצביע בעד חוק הגיוס.