ההיסחפות לתהום

ספק אם נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, יודע היכן בדיוק נמצאת מעלה אדומים ואין גם ודאות שהמונח E1 ,אותו שטח שסופח מוניציפלית למעלה אדומים, מעלה בו זיכרונות מבית אבא.

אבל לא לזמן רב. נראה שממשלת ישראל החליטה להעביר לטראמפ קורס מזורז בהכרת הסכסוך הפלסטיני –הישראלי, ובעיקר להעמיד אותו, ללא הכנות מוקדמות, במבחן נאמנות. יומיים בלבד אחרי הכתרתו לנשיא התכנסה לדון ועדת השרים לחקיקה בסיפוחה של מעלה אדומים לישראל, כדי להכין במהירות טיוטת חוק שתוצג לאישור הכנסת. החוכמה המקובלת היא שמרגע שטארמפ נבחר לנשיא קיבלה ישראל הכשר לבצע כל מזימה שתעלה על דעתה בגדה ובמזרח העיר העתיקה. דווקא על פי ההיגיון הזה אין כלל צורך וטעם להעמיד במבחן את טראמפ ואין הכרח למהר כאילו מדובר בחלון הזדמנויות שעלול להיסגר כהרף עין. אבל כידוע, כנופיות שודדים לעולם אינן בטוחות בכך שהשוטר ששיחדו לא יפנה להן עורף ברגע האחרון. מכאן הבהילות לחטוף את מעלה אדומים ולספחה לישראל. "מבחן טראמפ" אינו הנימוק היחיד למחטף. בישראל מתנהלת תחרות מרה על גביע הלאומנות, הפטריוטיות הטריטוריאלית ועיצוב דמותו של הימין הקיצוני. בתחרות זו עתידם ואינטרסיהם של הישראלים משמשים רק כתחפושת. היעד המרכזי בה הוא לגרוף את הרווח הפוליטי הרב ביותר מעצם פעולת הסיפוח. כללי התחרות אונסים גם את מי שמתנגד לסיפוח, או למצער יש לו התחבטויות באשר לתבונה שבצעד הזה, להביע תמיכה פן יישאר מחוץ לקונסנזוס, שמא יצביעו עליו כעל בוגד. בנימין נתניהו משגר את "מקורביו" כדי שיספרו על מורת רוחו מהצעת החוק, במקום לדפוק על השולחן. נאמנו, צחי הנגבי, אמר בראיון כי הוא מתנגד לסיפוח משום ש"אנחנו לא מאבדים שליטה ולא מאבדים רסן" כמו הבית היהודי. ויש גם אלה המתפללים בלחישה, כמו משה כחלון, יעקב ליצמן ואריה דרעי, שמייחלים כנראה שאצבע אלוהים תעצור ברגע האחרון את האיוולת במקום לעמוד על רגליהם ולהקים חומת מגן נגד ההיסחפות לתהום. את האופוזיציה אין כל טעם להזכיר, שהרי המתים אינם יכולים לדבר. אם היה קיים ימין שפוי בממשלה הזאת, היתה ההזדמנות שלו להסיר את הצעת העוועים הזאת מסדר היום. סיפוח מעלה אדומים הוא צעד ראשון בדרך לסיפוח גוש עציון, קרית ארבע ואריאל — ובסופו של דבר כל הגדה המערבית. במקרה כזה ישראל תהפוך לאפרטהייד באופן רשמי.