התרבות הישראלית נשענת על רצח וטבחים        

ההמונים מציינים מאורעות של גאווה וכבוד בהסטוריה של מדינותיהם, שמכסים על אירועים ותקריות, שהתרחשו בנסיבות מיוחדות ולא מעוררות גאווה או כבוד.

עובדה זו, חלה כמעט על כל מדינות העולם, חוץ מישראל שלא ניתן לראות בה מדינה, מפני חסרים לה, היסודות הקיימים בכל מדינה הגונה רלוונטית. מבחינה היסטורית, למשל, ישראל הוקמה לאחר טבחים מזוועים שנועדו לגרש את בני ארץ פלסטינה המקוריים. זוהי ההיסטוריה והתרבות הישראלית הקיימת מזה כשבעם שנה. ישראל כפי שאמרנו, לא מזמן, היא "מעבדה" לעריכת ניסויים על כלי הנשק הקטלניים עד שהפכה העשירה ביותר ממכירת כלי הנשק לפושעים והרוצחים במקומות בהם פורצים סכסוכים בין האנשים.ישראל מכרה נשק לרואנדה בזמן רצח העם, לדרום אפריקה תחת שלטון האפרטהייד ולסרביה במהלך מלחמות הבלקן. חברות נשק ישראליות מקיימות יחסים עסקיים עם הגורמים האחראים לטבחים בדרום סודן. סוחרי נשק ישראלים ייצאו רובים לדרום סודאן, וסייעו לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. סוחרי הנשק האלה,לא פעלו על דעת עצמם, אלא היו בקשר הדוק עם גורמים במשרדי החוץ והמלחמה בישראל שאישרו את הייצוא.

מאז דצמבר 2013 מתחוללת בדרום סודאן, מלחמת אזרחים עקובה מדם, כאשר בהתאם לנתוני ארגוני זכויות האדם, למעלה מ- 2.5 מיליון אזרחים נעקרו מביתם בגלל הלחימה, למעלה ממחצית האוכלוסייה צריכה סיוע הומניטרי, עשרות אלפים נרצחו ומאות כפרים נשרפו. בקונפליקט בדרום סודן,למעל מ-16,000 ילדים גויסו בכפייה לכוחות הלחימה. ב-2014 מדינות אירופה הכריזו על אמברגו נשק על דרום סודן, ארה"ב השעתה את הסיוע הצבאי למדינה ומדינות רבות מסרבות למכור נשק לטבח האזרחים האכזרי.

אז בכל העולם מתנגדים להמשך מעשי הזוועה בקונפליקט בדרום סודאן, חוץ מישראל, שבעשורים האחרונים ייצאה נשק לכ-130 מדינות ברחבי העולם, בזמן היא מדווחת לרשם האו"ם לסחר בנשק קונבנציונאלי רק על חמש מדינות בלבד, אליהן היא מייצאת נשק, מה מעלה סימן שאלה גדול ביחס להסתרת המידע על מכירות הנשק האלה והיעדים שלהן. זה חל כמובן על דרום סודן, אשר כלי נשק ורובים מסוג "גליל" נצפו לא פעם בלחימה. בכירים ישראלים רבים מתגאים בקשרים הענפים עם הממשלה הדרום-סודנית. נציגים מדרום-סודן, מבקרים באופן תדיר בתערוכות וכנסי התעשייה (הבטחונית) כמו ISDF או כנס HLS שהתקיימו בגני התערוכה. בנוסף ישראל מעורבת לא רק בחימוש כבד של דרום סודן, אלא גם באימון כוחות הצבא במדינה (כוחות הכוללים ילדים-חיילים).

במאי 2015 פנתה חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) לשר המלחמה לשעבר, משה יעלון בשאלה אודות חוקיות ייצוא הנשק לדרום סודן, עקב החשש הסביר כי ייצוא זה משמש לביצוע פשעי מלחמה. לאחר שפנייתה לא נענתה, עתרה זנדברג לבג"צ ב- 2016 יחד עם עו"ד איתי מק כנגד יצוא מערכת מעקב ישראלית לדרום סודן. ביוני 2016 ביקשה הממשלה להטיל חיסיון על העתירה, דבר אשר גרם לכך שהדיונים יתקיימו בדלתיים סגורות.?!