נמשכת הביקורת על המדיניות הישראלית בנוגע לארגוני חברה אזרחית
https://parstoday.ir/he/news/palestine-i22628-נמשכת_הביקורת_על_המדיניות_הישראלית_בנוגע_לארגוני_חברה_אזרחית
דובר משרד החוץ הגרמני, מרטין שייפר, מתח ביקורת על המדיניות הישראלית בנוגע לארגוני חברה אזרחית ועמותות שלא למטרות רווח, וקרא לה עוינת . דובר משרד החוץ הגרמני אמר בתדרוך לעיתונאים ביום חמישי האחרון כי ישראל רואה במימון של ארגונים בלתי ממשלתיים או של יוזמות חברה אזרחית על ידי תורמים מחו"ל צעד עוין. בכירים בפרלמנט הגרמני הביעו ביקורת בוטה כנגד היחס שמעניקה ישראל למימון עמותות על ידי גורמים זרים.
(last modified 2019-05-21T05:22:18+00:00 )
יונ 22, 2017 03:50 UTC
  • נמשכת הביקורת על המדיניות הישראלית בנוגע לארגוני חברה אזרחית

דובר משרד החוץ הגרמני, מרטין שייפר, מתח ביקורת על המדיניות הישראלית בנוגע לארגוני חברה אזרחית ועמותות שלא למטרות רווח, וקרא לה עוינת . דובר משרד החוץ הגרמני אמר בתדרוך לעיתונאים ביום חמישי האחרון כי ישראל רואה במימון של ארגונים בלתי ממשלתיים או של יוזמות חברה אזרחית על ידי תורמים מחו"ל צעד עוין. בכירים בפרלמנט הגרמני הביעו ביקורת בוטה כנגד היחס שמעניקה ישראל למימון עמותות על ידי גורמים זרים.

ישראל כידוע אישרה בפברואר 2016 את "חוק העמותות" שהגישה שרת המשפטים איילת שקד, שמחייב כל עמותה שמקבלת מימון זר לציין את זהות המדינות התורמות בכל פרסום או נייר עמדה. בנוסף, נציגי אותן עמותות יצטרכו לציין את המימון שהם מקבלים ממדינות זרות בכל פניה לנבחר ציבור או בכל דיון שבו נערך פרוטוקול. יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה אז כי שרת המשפטים שנשאה את שם השקיפות, לא דיווחה על זהות התורמים העלומים שלה, שאחד מהם חשוד בסחר בסמים ובנשק. גלאון אמרה עוד כי בשם השקיפות רוצים בימין לפגוע בשמאל ובכך מפעילים רדיפה פוליטית. ובסוף, העולם שונא את ישראל לא בגלל מה שהארגונים מפרסמים אלא בגלל הכיבוש.

חבר הבונדסטאג ויושב ראש אגודת הידידות ישראל-גרמניה, פולקר בק, שלח מכתב ,דאז, לראש הממשלה הישראלי, בנימין נתניהו, לאחר שעבר החוק המחייב אנשים מעמותות הזוכות למימון זר להסתובב בכנסת עם תג מיוחד. פולקר בק, אמר לאחר מכן בעקבות פגישה עם השרה שקד בגרמניה. השרה שקד הבטיחה שתדון בחוק העמותות עם ראש הממשלה, והביע תקווה שהדיון יביא לשקול מחדש את החוק . כנראה, שבממשלת נתניהו ממשיכים להתגרות בעולם. מפני ישנה סכנה באישור החוק, כפי שנכתב גילוי דעת של 20 ארגונים כמו "אמנסטי ישראל", "שתיל", "סיכוי", "מרכז אדווה", "האגודה לזכויות האזרח", "בצלם", "שוברים שתיקה", "יש דין", "עדאלה", "המשמר החברתי" ואחרים. בארגונים האלה קראו לצאת נגד 'קמפיין השתולים בתרבות' וחוק הסימון המביש של ממשלת ישראל, שכל מטרתו לנסות ולהוציא אל מחוץ למסגרת הלגיטימית של השיח, כל ביקורת נגד מדיניות הממשלה ולפגוע בערכי הדמוקרטיה הבסיסיים. כאשר מטרת החוק היא לפגוע בארגוני זכויות אדם ובארגונים לשינוי חברתי אשר פועלים לתיקון החברה בישראל ומשמיעים את קולם של הקבוצות החלשות הפגיעות.