בחירות במפלגת העבודה בצל תחושת אי נחת של המצביעים

על רקע הבחירות במפלגת העבודה הישראלית כתב לב גרינברג כי המערכת הפוליטית הישראלית שבורה לגמרי.

רוב המצביעים שאינם חרדים, דתיים או ערבים, חשים אי נחת ביחס למפלגות עבורן הם מצביעים. לכן הכל נזיל, והמערכת הפוליטית תלויה על בלימה בשל שבטיות של ״שמאל-ימין״, המחביאה שאלות מעמדיות, תרבותיות ודתיות ואינה מאפשרת דיון והכרעה ענייניים בשום סוגיה. ה״שמאל״ מסמל חילוניות, מעמד יחסית גבוה ואשכנזיות, מה שמרוקן את המונח מתוכנו הסוציאל-דמוקרטי ומאפשר לאנשי ימין כלכלי ואף מדיני לשייך עצמם ל"שמאל" או למה שמכונה "גוש שמאל-מרכז". כך שהחידוש המשמעותי בתוצאות הפריימריז של העבודה הוא הבחירה בשני מנהיגים יוצאי מרוקו ובעלי סדר יום סוציאל-דמוקרטי (כזה או אחר, אמין או לא). שניהם מייצגים לא רק עמדות שונות, אלא מסלול שונה של מנהיגות מזרחית ורקע כלכלי-חברתי.

לב גרינברג כותב כי בסוף שנות ה-80׳ ערך מחקר על פעילי ציבור בשלטון המקומי, והכוונה הייתה לבחון את יכולת ההתקדמות של פעילי ציבור מזרחים לעומת אשכנזים, והמסקנה הייתה שיש שני מסלולי התקדמות עבור מזרחים: קראתי להם מזרחים פריפריאלים (של אתנו-מעמד מזרחי נמוך) לעומת מזרחים מוביליים (מהמעמד הבינוני). הפריפריאלים היו ברובם יוצאי צפון אפריקה וצמחו כמנהיגי השלטון המקומי, וברובם נקלטו במפלגת ליכוד. המזרחים המוביליים התקדמו קודם כל בשירות הציבורי – בצבא, בהסתדרות, עובדי מדינה – והיו ברובם יוצאי ארצות אסיה שנקלטו בעיקר במפלגת עבודה. דוגמא לראשונים היו דוד לוי, מאיר שטרית ומשה קצב, ולקבוצה השנייה פואד בן אליעזר, ישראל קיסר ומשה שחל.

ניתוח הממצאים מלמד כי הייצוג החסר של המזרחים בכנסת ובממשלה נבע מבלימת התקדמותם בליכוד דווקא, בו נוצר מעין "צוואר בקבוק". בעבודה הם היו רבע עד שליש בכל רבדי ההיררכיה המפלגתית, החל מהמצביעים וחברי ועידה ועד לכנסת והממשלה. בליכוד הם היו כ-70 אחוז בקרב המצביעים והוועידה, אבל הצטמצמו מאד בכנסת ובממשלה – עד לייצוג נמוך יותר מזה שהיה להם בעבודה. הביטוי המובהק לבלימת המנהיגות המזרחית בליכוד אז היה כמובן מאבקו של דוד לוי מול ההנהגה האשכנזית שדחקה אותו. לפי הניתוח הזה, צוואר הבקבוק בליכוד אפשר את הצמיחה של ש"ס, שרק קמה מספר שנים קודם לכן, אבל מתוך מחאה נגד אפליית מזרחים במפד"ל ובאגודת ישראל.

הבחירות במפלגת העבודה מבטאות את הלך הרוחות בקרב המצביעי המפלגה ומלמדות עליו בכל מפלגה  ישראלית אחרת.