הגורמים בצבא הישראלי אחראים למעשי הרצח שמבצעים החיילים
הכוחות הישראלים פורצים כמעט בכל יום לכפרים ומחנות הפליטים הפלסטינים בגדה המערבית שחל עליה השלטון המקובל על העולם.
שלטון הרשות הפלסטינית. זאת אומרת שזו פעילות שעומדת בסתירה עם החוק הבינ"ל. כך היה למשל ב- 12 באוגוסט, בשעות הבוקר המוקדמות כאשר, נכנסו עשרות חיילים ולפחות חמישה כלי רכב צבאיים למחנה הפליטים ג'נין כדי לעצור את אחד הפלסטינים תושבי המחנה. בתוך כך אירעו התנגשויות כאשר בהתאם למקורות הישראלים, צעירים פלסטינים ירו אש חיה לעבר החיילים, זרקו עליהם אבנים ומטענים מאולתרים. בתגובה - נאמר - החיילים הישראלים ירו אש חיה לעבר הצעירים, וכך התלקחו העימותים בשני הרחובות המרכזיים של מחנה הפליטים ג'נין.
ארגון בצלם ערך תחקיר ממנו עלה שהחיילים הציבו מארב במחנה הפליטים ירו למוות בשני תושבי המחנה – סעד סלאח, בן 21, ואווס סלאמה, נער בן 16, על אף שהם לא סיכנו את חיי החיילים. חוקרי בצלם קבעו כי אין זו הפעם הראשונה שהצבא מציב מארב חמוש כדי להתמודד עם מיידי אבנים, כאילו מדובר בשיטת פעולה שיכולה להיחשב לחוקית. ואולם גם כאן, כמו במקרים הקודמים, השימוש בירי קטלני בנסיבות האירוע אינו ניתן להצדקה. החוקרים הוסיפו כי העובדה שבעקבות המקרים הקודמים לא ננקטו כל צעדים נגד המעורבים, כולל לא נגד המפקדים שהורו על הצבת המארבים, היא שמאפשרת את המשך יישומה של מדיניות בלתי חוקית זו.
עוד נמסר כי "לאורך שנות דור, פניות למערכת אכיפת החוק הצבאית – במטרה לקדם דין וחשבון משמעותי במקרי הרג של פלסטינים – לא הוכיחו את עצמן. במקרים רבים לא נפתחה חקירה, ובכל מקרה, אחריתה של חקירה כזו – אפילו כן נפתחה – היא, כמעט תמיד, טיוח. לכן, החליט בצלם לחדול מפנייה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקירה.
ביקורת חריפה כבר נמתחה על אמינותם התחקירים שביצע הצבא הישראלי, בנוגע לתקריות רבות שלא ננקטו צעדים משפטיים נגד האחראים להן, אדרבא לא התקיים דיון להפקת לקחים והסקת מסקנות. עם זאת, זה לא יפטור את הגורמים הישראלים בעיקר בצבא מהאחריות לאירועים מסוג זה. הם צריכים לדעת שכל עוד מדיניות הטיוח השיטתי של הפרקליטות הצבאית, נמשכת החיילים ימשיכו במעשיהם המרושעים, עם אצבע קלה על ההדק, תוך רצח בדם קר לפלסטינים גם אם לא היו מסכנים אותם.
