תרבות השחיתות בישראל מושרשת
הציבור הישראלי חש זעם, גועל, וסחרחורת מהשחיתות שהולכת ופושה. בעוד בציבור מנסים לשנן את שמות החשודים ולמקם אותם בפרשת השחיתות האחרונה, צצה ועולה פרשת שחיתות נוספת עם גיבורים חדשים.
בטרם שככו הדיבורים, למשל, על מינוי ראשי הערים שבשנה האחרונה הוגשו נגדם כתב אישום או המלצה של המשטרה להעמידם לדין: איתמר שמעוני מאשקלון, אילן שוחט מצפת, יהודה בן חמו מכפר־סבא, ישראל זינגר מרמת־גן, יוסי בן דוד מיהוד־מונוסון, הופיעה שאלת יורם שמעון, ראש מועצת מבשרת ציון, החשוד במתן הטבות במיליוני שקלים לאיש העסקים רמי לוי, שבתמורה להטבות העסיק את אשתו של ראש המועצה כמנהלת שיווק ואת ראש המטה של שמעון כמנכ"ל הקניון שבבעלותו. לכן ישראלים אומרים כי אם המשטרה הייתה מקדישה זמן לברר מה מתרחש בשלטון המקומי, שורת הצועדים במסדרונות חדרי החקירות הייתה מתארכת הרבה יותר. כך כתב יוסי דהאן והוסיף כי השחיתות חריפה יותר במישור הארצי. למשל שניים ממקורבי שר האנרגיה יובל שטייניץ, נעצרו בחשד לקבלת שוחד בפרשת הצוללות– רמי טייב (יועץ התקשורת שלו) ושלמה שרן (מי ששימש ראש לשכתו וראש לשכת ראש הממשלה נתניהו). שטייניץ, הופך למתחרה לראש הממשלה, נתניהו בנוגע לזכייה בתואר "הפוליטיקאי המוקף במספר החשודים בשחיתות הרב ביותר.."
השחיתות במישור הארצי לא באה לידי ביטוי רק בשחיתות פוליטית של עסקנים ומקורבים, המקריבים את האינטרס הציבורי עבור טובות הנאה אישיות, אלא גם בתופעה שהכלכלן האמריקאי ג'וזף סטיגלר כינה "שבי רגולטורי", שבה נבחרי ציבור דואגים לאינטרסים של אלה שאמורים להיות מפוקחים על ידם.
יוסי דהאן הוסיף כי ב"הארץ" פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה התעלמו ממכתבו של פרקליט מחוז חיפה, שהעלה טענות חריפות נגד בעלי תפקידים בכירים, בפרשת מכל האמוניה בחיפה. הוא העלה חשש שבכירים אלה פועלים ממניעים פסולים לטובת האינטרסים של חברת כימיקלים חיפה. טענות דומות העלה המבקר יוסף שפירא נגד בכירים במשרד להגנת הסביבה, כאשר במכתב ליועץ המשפטי לממשלה אמר שיש חשש לפלילים בהתנהגותם המיטיבה כלכלית עם חברת חיפה כימיקלים, על חשבון בטיחותם של תושבי מפרץ חיפה. המבקר הכין דו"ח בנוגע למנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, שמונה על ידי ראש הממשלה נתניהו, והמצוי במעצר בית, לאור החשד שפעל להיטיב עם חברת בזק שבבעלות שאול אלוביץ', ידידו של נתניהו.
תרבות השחיתות שהולכת ומחריפה בישראל, מכתיבים פוליטיקאים, בעלי הון ותאגידים כלכליים, תוך שיתוף פעולה סמוי וגלוי מצד ראש הממשלה ושרת המשפטים, שמקדמים הצעות התורמות להתחזקותה.
