המפלצתיות לא מתה
הצעת החוק בדבר עונש מוות למפגעים קמה לפתע לתחייה, ועולָה לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה של ישראל. הנימוקים העיקריים העומדים מאחוריה הן הטענה להרתיע מפגעים, והטענה שישראל משחררת מפגעים לפני שהשלימו את תקופת מאסרם.
קצרה היריעה מלפרט את כל הנימוקים נגד עונש מוות. אך חשוב להבהיר שמחקרים השוואתיים בין מדינות בארצות הברית, וכאלה המשווים את המצב לפני ואחרי החלתו או ביטולו של עונש המוות, לא הצליחו בשום אופן להוכיח כי הוא מרתיע ומונע מעשי רצח, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במתקוממים: אלו ממילא יודעים שהם בסכנת חיים במהלך המעשה עצמו או לאחריו, ולכן הטענה שעונש מוות ירתיע אותם היא עלבון לאינטליגנציה. זו גם אחת הסיבות לכך שאין אף מדינה דמוקרטית, למעט ארה"ב, שבה קיים עוד עונש כזה.
האם ברצינות טוענים המציעים כי משום שממשלת ישראל לא מסוגלת לקבל החלטות רציונליות בקשר למו"מ מול ארגוני מפגעים על שחרור אסירים, היא תחליט להוציא להורג בני אדם? ובכלל, האם מדובר בפתרון הבעיה או בהחרפתה? שהרי משפט רצח עם עונש מוות יארך זמן רב, שבמהלכו ייווצר תמריץ מיוחד לארגוני המפגעים לחטוף חיילים או אזרחים ישראלים כדי לשחרר את אותם נידונים, או נאשמים בפיגועים. ואם ישראל תתעקש ותוציא להורג את אותו נידון למוות, האם לא תדון בכך למוות את אותו חטוף עתידי שיוחזק בידי ארגון התקוממות? כדאי להיזכר בפרשת הסרג'נטים הבריטים, שהוחזקו בידי מה שהיה מכונה האצ"ל "ארגון צבאי לאומי" והוצאו להורג בתגובה על הוצאתם להורג של מה שכונה ב "עולי הגרדום" — בעקבותיה לא הוצאו עוד להורג אנשי מחתרות.
אך הנימוק העיקרי לא קשור כלל לשאלת היעילות וההרתעה, אלא למפלצתיות שבמעשה המתה מכוון, בדם קר, בידי ממשלת ישראל. מדובר בעונש בלתי אנושי, שגורם לזילות ערך החיים וכבוד האדם. כמו כן יש לזכור שמדובר בעונש שאין עליו פיצוי, ואינו ניתן לתיקון, ואף שיטה אינה חפה מטעויות. אסור לה לממשלת ישראל להידרדר במורד הפופוליזם ותאוות הנקם, ולהצטרף למועדון מפוקפק של הוצאות להורג במשפטים פורמליים.
