תופעת ההתאבדות בצבא ישראל
16 חיילים ישראלים התאבדו במהלך שנת 2017, כך עולה מנתונים שפירסם צבא ישראל. מדובר בנתון עקבי בשנים האחרונות, שבהן בממוצע התאבדו כ-15 חיילים ישראליים בשנה. מפילוח הנתונים עולה ש-13 מהמתאבדים בשנה החולפת היו חיילים בשירות סדיר, שניים היו קצינים וחייל אחד בשירות מילואים.
"זה מספר יציב בשנים האחרונות, ונמוך ביחס לעשור האחרון", אמרה ראש מטה אכ"א, תא"ל מירב קירשנר, בשיחה עם כתבים צבאיים. יש לציין כי לפני כעשור ממוצע המתאבדים בצבא ישראל היה כ-30 בשנה.
בנוסף ציינה קירשנר שמרבית האירועים היו במהלך שנת השירות הראשונה, אך לא בהכשרה הראשונית. "החיילים המתאבדים לא מתאפיינים בשייכות לאוכלוסייה ייחודית כזו או אחרת", הוסיפה תא"ל קירשנר. לאחר כל אירוע אובדנות מוקמת ועדה בראשות קצין בדרגת אלוף משנה, וכן נפתחת חקירת מצ"ח. אחת לחציון מתכנסת ועדה מטכ"לית בראשות רמ"ט אכ"א לבחינת הנושא.
בצבא הישראלי מבצעים בשנים האחרונות תכנית נרחבת למניעת אובדנות בקרב המשרתים, שכוללת בין היתר הנגשה של מטפלים, העברת מידע על חיילים בעת מעבר בין יחידות, חינוך חיילים לדווח על חשד לאובדנות ועוד. בשנת 2017 נכנסה לשימוש גם מערכת תיעוד חדשה שבה ניתן לנתח את אופי האובדנות. זאת על מנת ללמוד על המקרים בצורה נרחבת וטובה יותר. בימים אלה מפיץ הצבא הישראלי הודעה למפקדים בנושא.
"מרבית אירועי האובדנות מתרחשים באמצעות נשק, ולכן מניעתו היא חשובה בצמצום המקרים. עם זאת היו גם מקרים אחרים של חנק ותצורות נוספות", הוסיפה ראש מטה אכ"א. "אנחנו שמחים על כך שהנתונים בירידה, והתכנית מוכחת חד משמעית כתכנית אפקטיבית, מנצחת ומוכחת. עם זאת, אנחנו כל הזמן שואפים למצוא דרכים נוספות לצמצם ככל האפשר את הנגיעה באפס".
"כל אדם הוא עולם ומלואו. מצד שני אי אפשר להתעלם מכך ששיעור האובדנות בישראל באוכלוסייה הכללית נמוך מזה של אירופה. שיעור האובדנות בצבא ישראל נמוך משיעור האובדנות בקבוצת הגיל המקבילה בישראל, וגם מקבוצת הגיל המקבילה ברוב מדינות אירופה", המשיכה תא"ל קירשנר.
היא ציינה שבהשוואה לצבאות זרים, שיעור האובדנות בצבא ישראל הוא הנמוך ביותר בסיכום שנת 2016. "בצבאות מערביים שמדווחים על אובדנות, בדרך כלל הדיווח הוא כפול משיעור האובדנות באוכלוסייה הכללית, כיוון שמדובר בארגונים עתירי גברים, סטרס ונגישות לנשק".
בסך הכל, בשנת 2017 נוספו 55 חיילים למניין הרוגי הצבא הישראלי.שבעה מהם נהרגו בפעילות מבצעית או חבלנית עויינת, 16 הם אירועי חשד לאובדנות, תשעה מסבות רפואיות, שניים בתאונות מבצעיות, ארבעה בתאונות דרכים צבאיות, שמונה בתאונות אזרחיות ותשעה נוספים בתאונות מסוגים שונים.