מרעילי הבארות
השר לשעבר עוזי ברעם ממפלגת העבודה, פרסם מאמר בעיתון 'הארץ', בו הוא תוקף בחריפות את שרת המשפטים איילת שקד ואמר כי היא "מסוכנת".
הוא הוסיף כי יש שרים בממשלת ישראל שייישכחו במהרה. יש שרה אחת שהיא פרובוקציה מהלכת, אבל אין לה השפעה אמיתית על התנהלותה של ישראל, או על יצירת אתוס אלטרנטיבי לחברה הישראלית.
יש שרים שתוקפים כל מאבק על זכויות אדם, לכל חמלה ואמפתיה כלפי מי שאינם שייכים ליהודים. גם מלותיהם הדלוחות ייקברו אי שם בתחתית הלא מודע של הזיכרון הקולקטיבי, ויהיו כלא היו.
בנימין נתניהו הוא מרעיל בארות מיומן, אבל הוא איננו מנהל מאבק עקבי כלשהו. הוא מפיץ חיידקים רעים, שמשפיעים אמנם על דעת הקהל, אבל הלכי הרוח שהוא יוצר הם שטחיים, וכשם שבאו לעולם כך יעזבו אותו בלי להשאיר עקבות.
שרת המשפטים איילת שקד, לעומת זאת, מייצגת תופעה משמעותית ומסוכנת הרבה יותר. את משנתה פרשה בחיבור שכתבה על המשילות, הנפגעת לדעתה, בגלל המגבלות שמטילה הרשות השופטת על הרשויות המחוקקת והמבצעת. קדם לה שר התיירות יריב לוין, שכבר לפני שנים ניסה לפגוע בתמיכה הציבורית ברשות השופטת ובעיקר בבית המשפט העליון. השר לוין ממשיך לשווק את מרכולתו, אבל גם דבריו יישכחו, שהרי הם אינם ממומשים.
אבל שקד מסוכנת באמת, משום שהיא רוצה להחליף את האימרה "הכל שפיט" באימרה "הכל פוליטי". בדרכה ללב בוחריה זנחה שרת המשפטים את חובתה הראשונית: נאמנות למערכות החוק והמשפט, שאותן היא אמורה לייצג. מותר לה, ואף חובה עליה, להתווכח עם רשויות החוק, אבל בה בעת היא מחויבת להעניק גיבוי ציבורי ברור ליועץ המשפטי, המהווה את אחד מעמודי התווך של שלטון החוק.
שקד פונה עורף לחובתה זו. יכול היועץ המשפטי ממרום שבתו להזהיר מהמשמעויות המשפטיות של חוק ההמלצות, או מפני חקיקה אינפלציונית (שנגדה יצאה גם היא עצמה בחיבורה על המשילות) — אבל שרת המשפטים וראש ועדת השרים לחקיקה לא תעצור את המרוץ עקב דבריו.
אחת הדוגמאות הבולטות לאופן שבו הפוליטיוּת של שקד גוברת על ה"משפטיוּת" שלה היא התנהגותה בפרשת אלאור אזריה. לאחר שנשיא ישראל סירב לחון אותו — הוגשה לנשיא פנייה קַנְטְרָנִית בבקשה שישקול מחדש את עמדתו. טבעית לגמרי העובדה שחתמו עליה מירי רגב ואורן חזן. מדאיגה הרבה יותר העובדה, ששרת המשפטים בכבודה ובעצמה חברה אליהם, כשהיא איננה מתביישת לכפור בתוצאות המשפט ובהחלטתו הברורה והמנומקת של נשיא ישראל, ומצטרפת כאחרונת המעודדות לאלה המבזים את הערכאות שדנו בעניינו של אזריה.
שקד היא שרה חילונית, אבל היא עושה הכל על מנת להחליש את ישראל כחילונית ולחזקה כיהודית.
דבריה של שרת המשפטים לא ייעלמו בלא־מודע של הזיכרון הקולקטיבי. הם הופכים לעובדות, לחוקים ולאורח חיים שישפיעו על העתיד.
