כשקורי העכביש חונקים

בחתימת שלמה (מומו) פילבר על הסכם עד מדינה, תם עידן. הסיסמאות "לא יהיה כלום כי אין כלום" ו"מסע ציד תקשורתי מתוזמר" יובאו לקבורת חמור בכיכר העיר.

לא היה כלום חוץ מארבעה תיקים פליליים כבדים. אין כלום חוץ מראש סגל עד מדינה, מקורב מספר 1 עד מדינה נוסף, שתי המלצות לשוחד ועוד אחת (לפחות) בדרך. בנימין נתניהו ישאל את עצמו למה לא חתר לאקזיט כשעוד היה אפשר לחתור. למה לא עצר, כשעוד אפשר היה לעצור. למה לא הבין את מגבלות הכוח, כשעוד ניתן היה להבין.

אם שלמה פילבר עד מדינה, יכול להיות שנתניהו ייפרד לא רק מהמעון בבלפור בקרוב, אלא גם מהווילה בקיסריה לטובת מיטה נוחה הרבה פחות. שלמה פילבר לנתניהו הוא הרבה יותר משולה זקן לאולמרט. בין זקן לאולמרט היו יחסי אחווה קרובים במשך עשורים, אבל לא היה האמון המוחלט השורר בין נתניהו לפילבר. זקן הייתה המזכירה של אולמרט, עם כל הכבוד הראוי, לא מישהי שהוא סופר באמת, והפילה אותו מן המארב. פילבר הוא קצין המבצעים החשאי והאינטימי הקרוב ביותר לנתניהו שנות דור. עוד בשנות התשעים הוא היה התחקירן הסודי שהופעל על ידי הקמפיין לכל המשימות שהשתיקה יפה להם. תמיד בצללים, תמיד נאמן, יעיל, חשאי ואידיאולוגי, ביבי ידע שאפשר לסמוך על מומו. עד אתמול.

אף אחד לא התפלא כשעם הקמת הממשלה החדשה פיטר נתניהו, שר התקשורת החדש, את מנכ"ל משרד התקשורת בשיחת טלפון ביום הראשון והצניח לשם במקומו את פילבר. עכשיו הצנחן פילבר צונח על הראש של נתניהו כעד מדינה.

נדמה שלא רק ראש הממשלה צריך להיות מודאג. אם פילבר אכן יזמר את כל זמירותיו, לא מעט אנשים צריכים להיכנס לבונקר. הניצחון ב־2015 הוא האסון הגדול ביותר שאירע לקריירה של נתניהו. הוא גרם לו לאבד את האיזונים והבלמים שעוד היו, להתמכר לאובססיית התקשורת החולנית שלו ולהפסיק לעצור באדום.

הרשות לניירות ערך ויחידת להב 433 של המשטרה עשו בחודשים האחרונים בית ספר של חקירות, תרגילי הטעיה, לוחמה פסיכולוגית ומצגי שווא. תיק 4000 הוא מופת חקירתית וחתימתו של פילבר על הסכם עד מדינה היא היהלום שבכתר. כשפרשנים רבים, העלו תהיות חוזרות ונשנות "איך יכול להיות שנתניהו לא נחקר בפרשת בזק", תפרו החוקרים את קורי העכביש שלהם בסבלנות של רוקמת תחרה.

לא יודע אם היה להם גיבוי מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, אבל ההערכה שכן. זה לא יכול היה לקרות בלי אביחי מנדלבליט, ואם זה אכן קרה, נדמה שהוא מוריד כאן את הקוף מהכתף ומוכיח שהוא אומנם אטי, זהיר, אולי גם קצת חששן, אבל המצפן שלו יציב. לפעמים הסבלנות משתלמת.