החתירה לסרס את החוק

באחרונה, נעשה צעד גדול נוסף אל סופה של עצמאות מערכת המשפט הישראלית. אדם אחד, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, עצר ביום ראשון (15 באפריל) מהלך מהזן שהוא הגדיר רק לפני שנה וחצי "סוף הדמוקרטיה".

בספטמבר 2016 התייצב מנדלבליט נגד "חוק ההסדרה", שנועד להכשיר הפקעת אדמות של פלסטינים כדי להעבירן ליהודים. הוא קבע אז שהצעת החוק מהווה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וסירב להגן עליה בבג"ץ. התנגדותו כעת לחוק עוקף בג"ץ, מה שמכונה "פסקת ההתגברות", סיכלה יוזמה נוספת שממשלת הימין מקדמת, אשר תאפשר לכלוא מסתננים ומבקשי מקלט בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

אפילו בנימין נתניהו, שאינו מהסס להטיל רפש במקורבים שסטו מדרך הישר (כלומר מדרכו לשלטון), יתקשה להאשים את מנדלבליט בליברליות שמאלנית. נתניהו הוא זה שמינה אותו למזכיר הממשלה שלו, קודם שקידם אותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. יתרה מכך, קודמו בלשכת היועץ, יהודה וינשטיין, גם הוא מינוי של נתניהו, התנגד בגלוי לפסקת ההתגברות. וינשטיין סירב לשתף פעולה עם חקיקה שאיימה, לדבריו, להתיר את הרסן שמטיל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כנורמה חוקתית, לגבי כוחו של הרוב לפגוע במיעוטים.

מיכאל בן יאיר, שהיה היועץ המשפטי לממשלה בתקופת ממשלת רבין השנייה, סבור אף הוא כי חוק עוקף בג"ץ יוביל לקצה של הדמוקרטיה. בראיון אמר בן יאיר כי ביקורת שיפוטית יעילה של הרשות השופטת היא נשמת אפה של השיטה הדמוקרטית. לדבריו, שלטון רוב המיוסד על ערכים דמוקרטיים - הגנה על זכויות המיעוט, זכויות האדם, וזכויות אישיות, אזרחיות וקיבוציות הקבועות בחוקי היסוד של המדינה - אינו חושש מביקורת שיפוטית. לעומת זאת, המשיך היועץ בדימוס, "שלטון רוב שאינו מיוסד על ערכים דמוקרטיים, מבצע, באמצעות כוחו הפרלמנטרי, מחטפים בלתי דמוקרטיים, והופך משלטון הרוב לעריצות הרוב. לשם כך, הוא מבקש להחליש את הרשות השופטת ולעקר את יכולת ביקורתה השיפוטית על ידי פסקת התגברות רחבה".

במקביל ליוזמת החקיקה שנועדה לסרס את בג"ץ, שוקדת שרת המשפטים איילת שקד לברוא את בית המשפט העליון בצלמה ובדמותה של מפלגת "הבית היהודי" השמרנית. בעזרת חברי כנסת מהימין ולשכת עורכי הדין, הצליחה שקד לכופף את ידיהן של שתי הנשיאות האחרונות, מרים נאור ואסתר חיות, בוועדה למינוי שופטים, ולהגדיל את נוכחות המגזר הדתי-לאומי בבית המשפט העליון. לא בטוח שבהרכב הנוכחי שלו יימצא רוב שיפסול חוקים כמו חוק ההסדרה.

השופטים החדשים, בדומה לשרה שפעלה למינויים, מעוניינים לצמצם את ״זכות העמידה״ המאפשרת לארגונים שונים לעתור נגד חוק או מוסד ציבורי כלשהו, גם אם הם לא נפגעו ממנו ישירות אלא מייצגים אדם או ציבור שנפגע. ייתכן שבעתיד הלא רחוק, ארגוני זכויות אדם אזרחיים לא יוכלו לעמוד לצד הזקוקים להם, השייכים לאוכלוסייה מוחלשת, או להיאבק בעוולות הכיבוש בצורותיו השונות. ייתכן כי ההרכב הבא יאשר לגרש מבקשי מקלט לאזורי לחימה או להחזיקם במכלאות ללא הגבלת זמן.

יש לציין כי השר לביטחון פנים של ישראל, גלעד ארדן, אמר ב- 15 באפריל כי סוגיית הגבלת כוחו של בית המשפט העליון מצדיקה את הקדמת הבחירות. נתניהו, החשוד בעבירות על החוק, טוען ששלטון מחליפים בקלפי. זה המקום שבו יש להחליף ממשלה שהכריזה מלחמה על שלטון החוק.