כשהססן ובלתי שפוי התחברו
חודש מאי הממשמש ובא מדיר שינה מעיניהם של ראשי מערכת הצבא בישראל ובמדינות נוספות באזור. רצף אירועים אקראי שמתכנס לחודש זה ויכול לשמש כדלק לגחלים הלוחשות ממילא באזור, גורם לדאגה ולערנות שיא.
מסורתית היה זה דווקא חודש ספטמבר שהדאיג את הישראלים מעת לעת, וכעת זהו חודש מאי. האלוף עמוס ידלין הגדיר אותו השבוע כ"מסוכן ביותר מאז 1967". חלק הסכימו ואחרים הסתייגו, אבל, בישראל מדגישים כי החודש הבא מחייב מעקב, זהירות, ערנות ומוכנות בכל הזירות.
בחודש הזה תשתלב העברת השגרירות האמריקאית מתל אביב לעיר הקודש עם יום הנכבה, שבו הפלסטינים בעזה יקיימו אירוע גדול של צעדת השיבה.
אלו שני אירועים שיביאו את צבא ישראל לכוננות שיא, גם בגבול עזה וגם בגדה המערבית וגם באל-קודס המזרחית, והמטרה היא למנוע מעבר מעזה לישראל ולדכא במהירות את הפלסטינים.
בזירה הצפונית מרחפת עדיין ההבטחה האיראנית לתגובה צבאית כואבת נגד ישראל בעקבות התקיפה בבסיס T4. אולם מוקד המתיחות נמצא דווקא בוושינגטון, בהחלטה הצפויה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על ביטול או שינוי בהסכם הגרעין עם איראן.
טראמפ, שדעתו על הסכם הגרעין ידועה, מורגז מהמסרים המאיימים ששולח אליו שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף מבימת האו"ם ("הכל או לא כלום") וממנהיגי אירופה שעולים אליו לרגל לבית הלבן ומבקשים שלא יפגע באיראן מחשש לסנקציות ולתגובתה הנחרצת של איראן.
השבוע קשר טראמפ את הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה ואת תמיכתה בסוריה לפרויקט הגרעין, והחלטתו באמצע מאי היא קריטית עבור האזור כולו. וכך מוצאת עצמה ישראל יחד עם סעודיה, תומכת בנשיא האמריקאי בביטול או בשינוי הסכם הגרעין מול מדינות אירופה.
ההחלטות שיתקבלו בוושינגטון על איראן ומימוש ההחלטה שהתקבלה על העברת השגרירות, יחד עם יום הנכבה ותכנית הגרעין של איראן – משיתים על הקבינט ועל צבא ישראל וקהילת המודיעין לערנות ולמוכנות גבוהות ואת שרי הממשלה ללשון נצורה. השבוע,נתניהו איים על טהראן, בקרב פרשנים בישראל עלה חשש לרגע שהוא דווקא מצפה לתגובה איראנית כלשהי כדי שיוכל עם שר המלחמה אביגדור ליברמן לנצל את חלון ההזדמנויות ואת הממשל התומך בארה"ב לתקיפת הכור, כמו שעשו לפניו מנחם בגין ואהוד אולמרט. אבל אז הם נזכרו שנתניהו בתחום הזה דווקא הססן וקצת נרגעו הפרשנים אלו.
