לא רק אזריה, הכול סורח

ב-24 במרץ 2016, ירה החייל הישראלי אלאור אזריה בראשו של פלסטיני ששכב פצוע ומנוטרל, והרג אותו. צלם של ארגון בצלם תיעד את המקרה והפיץ את הסרטון. הפצת הסרטון מנעה את האפשרות להעלים עין מהמקרה הקטלני. אזריה הועמד לדין צבאי והורשע פה אחד, על ידי שלושה שופטים, בהריגה ובהתנהגות שאינה הולמת.

אלא שבעיני ועדת השרים לחקיקה של ישראל, הפשע החמור הוא עצם צילום הסרטון והפצתו, והפושעים האמיתיים אינם חיילים מסוגו של אזריה — שיורים והורגים ללא הצדקה ומבזים את האנושות ואת ישראל — אלא ארגוני זכויות האדם, כמו בצלם, מחסום ווטש ושוברים שתיקה, שמתעדים את התנהגותם. נגד ארגונים אלה ופעילותם מכוונת הצעת החוק של וועדת השרים לחקיקה שתאסור לתעד ולהפיץ עימותים בין חיילי כוחות ישראל לפלסטינים.

יתרה מכך, במקרה של הנאשמים מארגוני זכויות האדם, שמתעדים פשעים שמבצעים חיילי צבא ישראל, אסור להסתפק בעונשים הקלים שגוזרים, אם בכלל, בתי המשפט הצבאיים על החיילים שסרחו. לפי ועדת השרים, ובתמיכת מפלגת כולנו, יש לגזור עליהם חמש שנות מאסר אם עשו זאת לשם פגיעה ב"רוח החיילים", ו–10 שנות מאסר אם התכוונו לפגוע בביטחון ישראל. בעוד שעל אזריה נגזרו 18 חודשי מאסר בפועל, שמהם ריצה רק תשעה אחרי שהרמטכ"ל קיצר את עונשו, מנסחי החוק מאמינים שמי שיצלם, יקליט או יפיץ תיעוד של פעילות צבא ישראל ראוי שדינו יהיה קשה יותר מדינו של מי שירה למוות בפלסטיני השוכב פצוע ומנוטרל לחלוטין.

"במקרים רבים", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, "הארגונים מבלים ימים שלמים סמוך לחיילי הצבא בהמתנה קצרת רוח לפעילות שניתן לתעד בצורה 'מוטה ומגמתית' ובאמצעותה להטיל קלון על חיילי הצבא". נראה שבוועדת השרים איבדו את הצפון: החיילים הסורחים הם שמטילים קלון על הצבא ועל ישראל, לא מי שמתעד אותם; ו"רוח הצדק והליגטימיות מתערערת מכך שמזה 70 שנה ישראל שולטת בכוח צבאי על עם אחר וכובשת את ארצו ההיסטורית.

מי יקבע מהי פגיעה ברוח חיילי ישראל ותושביה? הניסוח משאיר פתח לפרשנות רחבה, ומאפשר לעצור פעילי זכויות אדם, עיתונאים, ולמעשה כל אדם עם טלפון חכם. הצעה זו פוגעת בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, מעודדת צנזורה, ובנוסף, היא מציגה את ישראל בכלל ואת הצבא הישראלי בפרט כמי שיש להם מה להסתיר. אסור לתת לחוק כזה לעבור.