מחטף מביך

מרוב תחפושות אידיאולוגיות שעטה על עצמו בשנתיים וחצי האחרונות, מאז הבחירות, שכח יו"ר יש עתיד, כנראה, שמפלגתו היא נושאת דגל ה''שוויון בנטל'', ושהוא עצמו אחד מראשי האופוזיציה לממשלה הישראלית.

במחי הצבעה אחת בעד חוק הגיוס החדש של אביגדור ליברמן, הצליח יאיר לפיד למעול בתפקידו כמנהיג באופוזיציה, כמו גם באמון בוחריו. החוק החדש אינו מקדם כהוא זה את המצב הקיים מבחינת גיוס חרדים, אבל הוא כן מאפשר ללפיד להימנע מבחירות מוקדמות. המסקנה היא שההידרדרות של יש עתיד בסקרים מדאיגה את יו"ר המפלגה יותר מאשר סעיפי חוק הגיוס או המצע של מפלגתו. אפשר רק להיזכר בערגה — ובגיחוך — באותה "פוליטיקה חדשה" שהבטיח, כשנכנס לחיים הפוליטיים.

לפיד טוען, שהסיבה שמפלגתו תמכה בחוק היא שהוא דומה בעקרונותיו ליוזמת הדגל של מפלגתו בקדנציה הקודמת, חוק הגיוס של יש עתיד משנת 2013. "מדובר בעצם בחוק של יש עתיד ולא במקרה החרדים מתנגדים לו. הרמטכ"ל וצבא ישראל חתומים עליו והוא יוביל לזה שיותר חרדים יתגייסו וייצאו לעבודה", אמר. זהו שקר גס ולכן הלעג של איילת שקד במקומו: "ספין וקמפיין כל כך שקרי לא ראיתי עוד בזירה הזאת".

ישנם הבדלים משמעותיים בין החוק של יש עתיד לחוק החדש: יעדי הגיוס נמוכים יותר; סנקציות כלכליות החליפו את הסנקציות הפליליות; ולשר המלחמה יש עתה סמכות לפטור מגיוס מועמדים לגיוס מעל גיל 21 ללא קשר לעמידה ביעדי הגיוס.

לפיד מנפנף בהתנגדות החרדים כראיה לכך שהחוק אפקטיבי. אכן, המפלגות החרדיות הצביעו נגד החוק, אולם מרבית חברי הכנסת החרדים סבורים, כי המתווה שפירסם משרד המלחמה בחודש שעבר דווקא סביר, והביעו שביעות רצון רבה מהודעתו של לפיד כי יתמוך בו. "אם לפיד לא היה תומך היינו בבעיה לא פשוטה", הודה גורם באגודת ישראל.

''אני מבין שחברינו באופוזיציה החליטו להפוך את ההצבעה על החוק להצבעת אי־אמון כדי להביך אותנו. הם לא מביכים אותנו, הם מביכים את עצמם'', אמר לפיד בתגובה לביקורת המוצדקת מצד המחנה הציוני. שוב הוא טועה. הצבעת האמון של יש עתיד בממשלת נתניהו המסוכנת, תוך רמיסת המחויבות הראשונה למצביעיו, היא מקור למבוכה גדולה עבורו ועבור מפלגתו. לפיד נחשף כאופורטוניסט נטול עמוד שדרה אידיאולוגי, שכל מעייניו נתונים להגדלת כוחו האלקטורלי. כך לא מתנהגת מפלגת אופוזיציה, כך בטח לא מתנהג מי שמבקש להיבחר לראשות ממשלה.