פופולריות מתחת לרדאר

איילת שקד נכנסה לכוונת הפוליטית של ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו. בשלוש ומשהו שנים שבהן היא מכהנת כשרת המשפטים שקד צברה פופולריות, כמעט מבלי שיריביה העתידיים ראו בה איום.

אבל בימים האחרונים משהו השתנה. דוד ביטן סימן אותה כמועמדת לניצחון בפריימריז בליכוד אם תעבור, וסקר העניק לה 33 מנדטים אם תעמוד בראש הליכוד. למעשה, על פי הסקר, שקד מביאה יותר מנדטים משנתניהו הביא בבחירות האחרונות. היא אמנם נדגמה לבדה בסקר (ללא בחינת מועמדים אחרים) - אך עדיין מדובר בתוצאה מפרגנת מאוד.

הסקר הזה, שבא לשקד מוקדם מידי בקריירה הפוליטית, הופך אותה, בין לילה, ממי שהצליחה לצבור פופולריות מתחת לרדאר של השחקנים הגדולים בפוליטיקה – ליעד פוליטי.

שקד ורוב סביבתה, אגב, חושבים שהסקר והעיסוק בשאלת התאמתה לראשות הממשלה מסבים לה נזק. עם זאת, יש להודות שקשה לדמיין תרחיש שבו פוליטיקאי שאינו חפץ בראשות הממשלה, ואינו פועל לשם כך ולו מעט – זוכה לשיח כל כך מחמיא, בניגוד גמור לרצונו.

כך או כך, נראה שהפופולריות של שקד נסקה מוקדם מדי. המצב הזה אילץ אותה להודיע שהיא נשארת בבית היהודי ולא תתמודד לפני תום עידן בנט (ספק אם יהיה עידן כזה בכלל, כאשר אפילו סוף עידן נתניהו לא נראה באופק).

בסביבת נתניהו התייחסו לשקד עד לא מזמן כעוזרת הסוררת שעזבה את הבוס ולכל היותר יכולה להציק לו (כזכור היא הייתה מנהלת לשכתו בליכוד בימיו כיו"ר האופוזיצה לפני יותר מעשור). המתח בעבר קושר לפי הפרסומים בעיקר לשרה נתניהו. מעכשיו – שקד הפכה לאיום אמיתי, ונתניהו, זאת יודע כל אדם שהיווה עבורו פעם איום פוליטי, יודע להסיר איומים כאלה.

הסנונית הראשונה לטיפול מצד נתניהו בשקד נראתה כבר בשבוע שעבר, כאשר תקף בטוויטר את מסקנות צוות המאבק בפוליגמיה שהקימה שרת המשפטים. "אני לא מוכן לקבל שום מצב של פוליגמיה בישראל - וזאת ההנחייה שלי לוועדת השרים שדנה בנושא. יש פה פגיעה במעמד האישה, ניצול נשים, ובנוסף ערעור האיזון הדמוגרפי בישראל על ידי ייבוא נשים. זה לא מקובל עליי", צייץ נתניהו במטרה להשפיל.

האבסורד הוא ששקד בכלל הקימה צוות למאבק בפוליגמיה, אבל נתניהו - בניסיון לעקיפה מימין - הפך עליה את היוצרות. 70 שנה ממשלות ישראל לא עשו כלום בנושא, ולפתע הטיפול בו דחוף מבחינת נתניהו.

וזה לא נגמר בפוליגמיה. ביום (רביעי), ביום האחרון של מושב הכנסת, החליט נתניהו להסיר מסדר היום את אישור החוק שיזמה שקד (יחד עם השר גלעד ארדן) למניעת הסתה בפייסבוק. זה פוגע בחופש הביטוי, הסביר נתניהו. ממתי חופש הביטוי הוא נר לרגליו של ראש הממשלה הישראלי? כנראה מהרגע בו שקד עמדה לרשום לעצמה עוד הישג ציבורי.

סיפור הפייסבוק הוא עדות להתנהלות המוזרה של נתניהו. הצעת החוק המדוברת היא הצעת חוק ממשלתית שעברה כבר גלגולים רבים. לא מדובר במשהו ש"חמק לו בצוק איתן", כפי שאמר על תאגיד השידור הציבורי. אז מדוע הוא החליט פתאום לגנוז את החוק בדקה ה-90? התשובה, כאמור, די ברורה.

המצב החדש שאליו נכנסה שקד יחייב אותה לנקוט במשנה זהירות. עד היום היא הייתה מספר 2 ומי שחטף את האש בשם הבית היהודי, גם בעימותים עם נתניהו, היה בנט עצמו. למספרי 2 בפוליטיקה יש פריווילגיה להימנע מספיגת אש. העידן הזה, עבור שקד, נגמר.