נזיפת קטנוע 

שר החינוך של ישראל, נפתלי בנט, הוא תומך אדוק במסלולים הנפרדים לחרדים. בעקבות העתירה הראשונה לבג"ץ נגד המסלולים הללו, קבעה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ב–2015 כי מותר ללמד בהפרדה בין המינים אך ורק ב"כיתות הלימוד".

עוד נקבע, כי אסור שהנחיות בנוגע ללבוש או "דרישות צניעות אחרות" יפגעו בכבוד האדם או בשוויון. אולם מתברר שמוסדות אקדמיים אינם עומדים בתנאים שנקבעו. במוסדות אקדמיים המפעילים מסלולים לחרדים — החל במוסד ציבורי כמו אוניברסיטת בר אילן ועד אחרון הגופים הפרטיים — ההפרדה בין נשים לגברים יצאה מזמן מגבולות כיתות הלימוד. הביטויים לכך רבים: הפרדה בשערי הכניסה ובמסדרונות בניין הלימודים, שעות שונות בספרייה, שילוט מפלה ברחבי הקמפוס, וגם "תקנוני צניעות" הנאכפים בעיקר על נשים. מוסד אחד הפעיל "חדר המתנה" שבו מחכים הגברים עד שמתחם הלימודים יהיה נקי מנשים, באחר ננזפה סטודנטית על שהעזה להגיע רכובה על קטנוע.

ההפרה הרחבה של הנהלים חותרת תחת מהות האקדמיה. החלטה אחרת של המל"ג, לפיה תוכניות הלימוד במסגרות הנפרדות צריכות להיות "זהות, בפרט ברמת הסגל האקדמי" לתוכניות הלימודים הכלליות, מופרת אף היא. בדיקה של לימודי הנדסת תוכנה ומדעי המחשב לחרדים מצאה הבדלים משמעותיים בדרגת המרצים. כל זאת, תוך התעלמות מפגיעה במרצות, שאינן מורשות ללמד גברים. המל"ג מגיבה בסלחנות שיטתית להפרת ההוראות שהיא עצמה נתנה. העובדה שבנט וראשי מל"ג הופכים את ההפרדה בין גברים לנשים לנפוצה כל כך, אין משמעה שמדובר בעניין טבעי או מתבקש. ההיענות הממשלתית לדרישה חרדית ללימודים נפרדים היא פגיעה מוחשית בכבוד האדם, והטענה שניתן לשלוט במידת ההפרדה בין המינים, לאחר שזו קיבלה הכרה רשמית ועידוד נלהב מגבוה, היא היתממות מסוכנת.

המרחב הציבורי משתנה לנגד עיני הציבור הישראלי: בתי ספר חילוניים מפרידים בין בנים לבנות באירועים בהשתתפות תלמידים דתיים; בצבא חיילות הן הראשונות לשלם את מחיר "השילוב" של חיילים דתיים וחרדים; כרזות פרסומת שבהן מופיעות נשים מושחתות; נשים מתבקשות לעבור מקום בטיסות; נשים שלבושן נתפש כלא צנוע דיו חשופות לאלימות, ותלמידות במכנסיים קצרים מושפלות ב"מסדרי צניעות". השוויון בין נשים לגברים נתון למתקפה שיטתית ועקבית, והאקדמיה היא אחת החזיתות המרכזיות שלה. על האקדמיה להגן על עצמה ולדחות את הניסיון להחריבה.