אפליה ממוסדת

במערכת הרפואה של ישראל היו לבטח מי שרצו להודות לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' ולרעייתו רויטל.

השירות שנתנו בני הזוג לבתי החולים הציבוריים ולקברניטי מערכת הבריאות יקר מפז, במונחי דעת הקהל. הדבר היחיד היכול להאפיל על גזענות ואפליה ממוסדת הוא גזענות ואפליה בוטות יותר, בשם ופנים של חבר כנסת.

בתוך זמן קצר לאחר ה"פנינים" של סמוטריץ' ננטשו הממצאים החשובים שהוצגו בתחקיר של רשת ב', על הפרדת יולדות ערביות ויהודיות בבתי החולים, והדיון הוסט לאזור הנוחות של הפרובוקציה. הבעיה היא, שבחלקים מסוימים במערכת הבריאות ממשיכות להתקיים גזענות ואפליה.

בוודאי אין הן קיימות אצל כל מי שעוסקים בהצלת חיים, וגם לא בכל זמן ובכל מקום שבהם ניתנים שירותי בריאות, אבל הן קיימות. לפעמים בהלוך רוח, ביחס מנוכר או מזלזל, באמירות מסדרון או בעלבונות שמטופלים מטיחים באנשי צוות ערבים. אלה אינם צריכים להתקיים בסביבה רפואית מקצועית; גם אם אפשר לטעון, שאנשי רפואה ומטופלים אינם יכולים להשאיר את עמדותיהם הפוליטיות והחברתיות מחוץ לכותלי הממסד הרפואי.

בניגוד לכל אלה, הפרדת יולדות איננה עניין של אווירה מוגבלת או מצב רוח. זו פרקטיקה עקבית, המתקיימת באופן לא רשמי בבתי החולים ישראליים זה שנים רבות. יש לה נהלים פנימיים, הקושרים בין שפת האם של היולדת לבין שיבוצה בחדר. הנהלים הללו אינם כתובים בשום מסמך, אבל מובהרים לאחיות ולמיילדות .

התירוץ המצפוני לכך הוא, שיולדת תעדיף לשכב לצד יולדת בעלת רקע דומה. "כשגיליתי שהנוהל הזה קיים, היו מי שאמרו לי: תתפלאי אבל היולדות הערביות שמחות להיות עם מי שכמותן ויש להן עם מי לדבר. אבל יש לי מספיק חברות ערביות שנכנסו לחדר וחשו תחושת עלבון קשה", סיפרה מיילדת שהתקוממה על הנוהג.

העניין פורסם בתקשורת הישראלית מספר רב של פעמים במשך השנים, וב–2013 נדרש לו גם משרד הבריאות, לאחר שהצטברו עדויות לקיום הפרדה בכמה בתי חולים. אבל מדיניות ההפרדה קיימת עדיין.

המערכת אינה פועלת בחלל ריק, אלא עונה על ביקוש מהשטח. לא פעם יולדות יהודיות מבקשות מראש שלא להתאשפז במחלקת יולדות לצד נשים לא יהודיות. מערכת הבריאות הציבורית של ישראל אינה אמורה לאפשר זאת. עליה לספק רפואה שוויונית ולעקור מן השורש תופעות גזעניות מן הסוג הזה.