הדין וחשבון של הבחירות הקרובות  

בעקבות אישור ועדת השרים לחקיקה, את הצעת פיזור הכנסת ההצעה תובא להצבעה שלוש קריאות, כאשר הח"כים צפויים לתמוך במהלך ולהכריז על הקדמת הבחירות ל-9 באפריל.

אך הח"כים ימשיכו בניסיונות לאשר עוד מספר חוקים, שבקואליציה ובאופוזיציה מסכימים עליהם. זאת אומרת, החוקים שעוררו סערה לא יקודמו ולא יאושרו: חוק הגיוס, חוק עונש מוות ל"מחבלים", חוק גירוש משפחות "מחבלים", חוק היועצים המשפטיים של איילת שקד, "חוק גדעון סער", חוק הפורנו וחוק נאמנות בתרבות של מירי רגב. גם "חוק ההסדרה השני" של ח"כ בצלאל סמוטריץ' לא יאושר בקריאה שנייה ושלישית. סביב החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקי נתניהו מתגברים סימני השאלה כאשר מעריכים כי גם אם מנדלבליט יזרז את הטיפול בפרשות, ההחלטה הסופית תצטרך להיות סמוך לבחירות.

השלב הראשון בדרך לבחירות הוא פיזור הכנסת. אחר כך יגיע תורם של הפריימריז במפלגות - כל מפלגה תקבע לעצמה מועד לבחירות המקדימות. במקרה של הליכוד והעבודה - ככל הנראה מדובר בשבוע האחרון של ינואר או בתחילת פברואר. המפלגות שירצו להתמודד יצטרכו להחליט על כך בחודשיים הקרובים, כאשר המועד האחרון להגשת רשימות לוועדת הבחירות המרכזית הוא 45 יום לפני הבחירות, כלומר עד 23 בפברואר .

הדיונים אצל היועץ המשפטי לממשלה שאמורים להתחיל בימים אלה, לא צפויים להסתיים לפני הבחירות, הצפויות ביום שלישי, 9 באפריל, כאשר הציבור הישראלי, יבחר בנציגיו.

לא היה מנוס מהקדמת הבחירות, בעיקר, לאור התחבטות והתלבטות ממשלת הימין הנוכחית. ראש הממשלה נתניהו ניסה למנוע מהלך כזה. אך משבר חוק הגיוס והנסיגה של "יש עתיד" מתמיכה בו, וההודעה של פרקליט המדינה בשבוע שעבר כי נעשים מאמצים רבים לסיים בהקדם האפשרי את חקירות נתניהו, הובילו להקדמת הבחירות.  

בשלב זה, הממשלה לא תמנה בכירים כמו מפכ"ל חדש או נציב שירות בתי הסוהר. לכן, ניצב מוטי כהן שאושר מינויו הזמני למשך 45 יום בתחילת החודש, יכהן כממלא מקום מפכ"ל, עד שימונה שר חדש.  אך לגבי השב"ס, השר גלעד ארדן החליט להגיש את שמו של גונדר אשר וקנין לאישור הממשלה בשבוע הבא. בכל מקרה. יום ה-9 באפריל הוא יום הדין וחשבון בבחירות הקרובות.