לאן הרוח נושבת

לאורך השבועות האחרונים שידרו בכירי הליכוד ובסביבת ראש הממשלה רק דבר אחד - נתניהו לא מעוניין בבחירות. אין ספור פרשנויות ונימוקים ניבנו סביב נקודת המוצא הזאת.

היו שאמרו שמדובר בשיקולים ביטחוניים ("יש שתי זירות בוערות ורגישות"), היו שייחסו זאת לשיקולים אישיים ("נתניהו מעוניין להמשיך עד אחרי מאי כדי לשבור את שיא הכהונה הארוכה ביותר ששייך לבן גוריון"), וכאלה שדיברו על שיקולים פוליטיים קטנים ("הוא פורח כשר 'ביטחון'". אבל פתאום משהו השתנה, וזה ככל הנראה קרה ב-48 השעות האחרונות לפני ההודעה על הקדמת הבחירות ומתחת לרדאר של רוב שרי הליכוד.

בסביבת נתניהו לא יודו בזה, אבל גם הדברים של הפרקליט שי ניצן על חוות דעת שהגיש ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ודיווחים על כך שחוות הדעת הזאת מדברת על שוחד, הזיזו אצלו הרבה. בסוף, יותר מכל שיקול אחר, נתניהו לא רוצה להגיע ערב בחירות עם כתב אישום בעבירת שוחד. בהקשר הזה תרם גם מנדלבליט שהתחייב שהעבודה פה תהיה מהירה. אחריהם, הגיעו 48 שעות דרמטיות.

מה שהתחיל להניע את הגלגל הזה הייתה פגישה בארבע עיניים ששר האוצר משה כחלון ביקש עם נתניהו. לא היה נושא מוגדר לפגישה. גם כחלון לא ידע בעצמו לאן זה עשוי להתפתח. הוא ביקש את הפגישה מעכשיו לעכשיו כדי לדבר על שורה של נושאים רלוונטים – פוליטיים וכלכליים. ביקש וקיבל פגישה במשרד נתניהו.

כל אדם במערכת הפוליטית ומחוצה לה מבין שכחלון רוצה בחירות. הוא מתעב את קואליציית ה-61, הוא רואה במצב הזה מצב רע, בעייתי, שמזיק לכולם. גם לנתניהו. מאז פרש יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ברקע מה שהגדיר "כישלון בטיפול במערכה בדרום", לא רק שהקואליציה לא רשמה אף הישג פרלמנטרי– היא עובדת על בסיס של כיבוי שריפות ומקרקעת את הח"כים לכיסאות בלי שום סיבה שנראית לעין.

הפגישה בין כחלון לנתניהו גלשה מהר מהצפוי לבחינת המוקשים שעל הפרק, למרות שאיש לא התכוון לכך. כשהגיעו לדבר על חוק הגיוס שורטטו שני תסריטים. שניהם רעים. הראשון - להעביר את החוק על הראש של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שידוע כאגף הניצי ביהדות התורה, זאת בחסות ליברמן ויש עתיד. אבל השניים הבינו שבמצב הזה הם מרוויחים חוק גיוס אבל מפרקים את הממשלה הלכה למעשה והולכים לבחירות ללא תיאום בין כל השותפות.

האפשרות השנייה - לחזור לבג"ץ, שהציב דד-ליין לחקיקה (15 בינואר), ולומר לו: "רוצים, אבל לא יכולים". הפגישה הסתיימה בלי שורה תחתונה, אבל עם הבנה שהפלונטר הנוכחי כנראה מקדם את הממשלה הזאת בצעדי ענק לסוף ימיה.

אחרי כן, יאיר לפיד כינס את התקשורת ומסר הצהרה שהורידה מסדר היום את התסריט הראשון. החוק כבר לא יעבור מעל הראש של ליצמן, נותר רק בג"ץ כמפלט אחרון.

אחרי הצהרים, הגיעו ראשי המפלגות. גם ליצמן הגיע לישיבה, לראשונה זה ארבעה חודשים. העובדה שהוא הגיע רמזה על הבאות. מישהו שנתקל בו במסדרון משוכנע ששמע אותו אומר כבר במבואה ללשכת ראש הממשלה משהו בסגנון "באנו להתפרק".

בתוך החדר כבר כולם הבינו לאן זה הולך.